כל מה שאתם צריכים לדעת על סויה!

במשך שנים רבות הסויה, בתור האויבת האולטמטיבית של תעשיות המזון מהחי, היוותה מטרה לשמועות ומיתוסים שמקורם במחקרים מגמתיים ולא מדעיים בעליל שכל מטרתם היתה להכפיש את קטנית העל המדהימה הזו. אבל זה למעלה מעשור שקהילת התזונאים והחוקרים בתחום מאוחדים בדעתם שסויה היא מזון על, קטניה שלא רק שיש ביכולתה לדאוג לרוב צרכינו התזונתיים היא גם בעלת תכונות המגינות עלינו מפני מחלות.

כשעברנו לטבעונות, ב 2011, רציתי לוודא שלפני שהילדים שלי עוברים מחלב פרה לחלב סויה, ומתחילים לצרוך אותו ברמה יום יומית, אני באמת יכול להרגיש שקט בנושא. הקדשתי לנושא ימים רבים, התחלתי בלקרוא את כל הכתבות שהתפרסמו בעיתונים הרגילים ולאחר מכן את המלצות גופי התזונה והבריאות השונים, בארץ ובעולם, משם עברתי לקרוא מאמרים ופרסומים של מומחים בתחום שנראו אמינים בעיני (למשל פרופ' צבי צדיק) ואחרים ועד לקריאת כל אותם המחקרים השנויים במחלוקת שהוציאו שם רע לסויה. המסקנה שעלתה היתה חד משמעית. סויה היא קטניה מדהימה.

לקריאה מפורטת בנושא אני ממליץ על המקורות הבאים:

 

מידע מדעי על סויה מתוך חלב עובדות או מיתוסים

סויה מתוך האתר של אורית אופיר, דיאטנית קלינית מצטיינת ומומחית בעלת שם בנושא סויה

הרצאה של 12 דקות של אורית אופיר בנושא סויה

על סויה לתינוקות וילדים מתוך אנונימוס וגם זה

מאמר של פרופ' בן עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב. מתוך האתר של טבע לייף

פרופ' צבי צדיק, הוא אנדוקרינולוג ילדים ויו"ר רשות המחקר בבית החולים "קפלן" ברחובות. בכתבה הזו מ YNET הוא מפרט את מחקריו בנושא הסויה ומחווה את דעתו, הנה ציטוט של החלק המעניין:

"במחקר שפרסמנו לאחרונה עקבנו אחרי כ־700 תינוקות, מלידה עד גיל שנתיים, ולא מצאנו כל הבדל משמעותי בהתפתחות המינית בין אלה שצרכו פורמולות על בסיס חלב סויה, ובין אלה שצרכו פורמולות חלב פרה או ינקו.
"בנוסף, גם מניתוח נתונים ממאגר מידע, הכולל מעקב אחר 1,700 בנות מגיל לידה עד גיל 18, לא מצאנו כל בעיה. התפתחות מינית מוקדמת מתרחשת מזה מספר עשורים בכל העולם המערבי, וישנן כמה השערות בעולם המדעי מדוע זה קורה: בגלל עלייה בצריכת מוצרי סויה, בגלל חשיפה מוגברת לזיהום סביבתי, בגלל עלייה בשכיחות ההשמנה (רקמות השומן מפרישות הורמונים) ובאופן כללי בגלל הזנה טובה יותר ורפואה טובה יותר, המאפשרים לילדים וילדות להתפתח טוב יותר ומהר יותר. מבין כל ההשערות הללו, לדעתי לסויה יש את ההשפעה השולית ביותר, אם בכלל".

פרופ' צדיק מוסיף, שלגבי השפעת הסויה על בלוטת התריס המצב די דומה. "פרט למחקר בודד שפורסם ב-30 שנה האחרונות (ועקב אחר 5 ילדים בלבד), לא מוכרת בעולם בעיה בנושא".

ומה לגבי האזהרות ביחס לפיטואסטרוגנים שבסויה?
"פיטואסטרוגנים הם 'הורמונים צמחיים', הדומים בפעילותם לזו של ההורמון אסטרוגן, אך חלשים ממנו בעשרות עד מאות אחוזים" מסבירה ד"ר שחר. "מאחר שהם מתחרים על אותם קולטנים, הם יכולים רק לתרום לאיזון הורמונלי, כפי שנמצא בנשים בגיל מהעבר כשנבדקה השפעתם על גלי חום. אם חסרים הורמונים בגוף, הפיטואסטרוגנים יתחברו לקולטנים הפנויים, ויתגברו את הפעילות ההורמונלית החסרה. במקרה של עודף הורמונים בגוף, הם יתפסו חלק מהקולטנים במקום האסטרוגן, וכך יחלישו את ההשפעה ההורמונלית הכללית בגוף".

עוד מאמר מעניין בנושא הלקוח מתוך בטאון מדעי בנושא אנדוקרינולוגיה

מתוך האתר של גק נוריס – מבכירי התזונאים הטבעוניים שבדק את הנושא לעומק וסיכם תוצאות של למעלה מ 140 מחקרים עדכניים בנושא הסויה:

Summary

There is a great deal of controversy surrounding soy foods, mostly due to their isoflavones which can bind to estrogen receptors and affect thyroid hormone.

There is significant evidence that eating moderate amounts (one to two servings per day) of traditional soy foods, whether fermented or not, can reduce the risk of prostate cancer and can lower LDL cholesterol.

People have been concerned that moderate amounts of soy could increase the risk of breast cancer or be harmful to women with breast cancer, especially if their cancer is estrogen receptor positive. However, the research to date has been quite reassuring, showing mostly benefits for breast cancer prevention.

Everyone who eats soy should make sure they are getting enough iodine. People with hypothyroidism might need their synthetic thyroid hormone dosage adjusted if they start eating more soy due to the possibility that soy might interfere with it. There is some concern that eating soy could push some people with subclinical hypothyroidism into overt hypothyroidism, so limiting soy for such people might be a good idea.

Soy infant formula has been shown to be safe except possibly for infants with congenital hypothyroidism, whose thyroid function should be monitored. Soy formula is not intended for pre-term infants.

While one observational study found that tempeh was linked to better cognition in older people, tofu has been associated with worse cognition. This is most likely due to confounding variables, including tofu being processed with formaldehyde in Indonesia. Many clinical studies have found that soy increases cognition. Unless you are in Indonesia, you do not need to worry about tofu harming cognition.

Some soy meats or foods containing isolated soy protein are processed with hexane and there may be small amounts of hexane residues in the final product. It is not known if this is harmful, but it might be a good idea to use soy foods from companies who do not use hexane in their processing methods (linked to below).

The phytates in soy can lower the absorption of calcium, zinc, iron, and magnesium. However, you do absorb these minerals from soy foods and eating moderate amounts of soy should not cause deficiencies.

At moderate amounts, soy does not cause feminine characteristics in men. At high amounts, as in twelve servings a day or more, a small percentage of men who are particularly sensitive to soy might develop tender, enlarged breast tissue.

תרגום חופשי שלי:

"סיכום

יש מידה רבה של מחלוקת סביב מזונות סויה, בעיקר בשל תכולת האיזופלבונים (isoflavones) אשר עשויים להקשר לקולטני האסטרוגן בגוף ולהשפיע על הורמוני בלוטת התריס.

יש ראיות משמעותיות כי אכילת כמויות מתונות (מנה אחת או שתיים ביום) של מזונות סויה מסורתיים, בין אם תוססים או לא, יכולה להפחית את הסיכון לחלות בסרטן הערמונית יכול להוריד את רמות הכולסטרול LDL.

בעבר הובעה דאגה כי כמות מתונה של סויה עלולה להגדיל את הסיכון לחלות בסרטן השד או להזיק נשים עם סרטן שד, במיוחד אם הסרטן הוא מהסוג שרגיש לאסטרוגן. עם זאת, הצטברות המחקרים עד כה הייתה בהחלט מרגיעה, ומראה בעיקר יתרונות למניעת סרטן השד.

כל מי שאוכל סויה צריך לוודא שהם מקבלים כמות מספקת של יוד. אנשים עם תת פעילות בלוטת התריס יתכן שצריכים הורמון בלוטת התריס סינתטי במינון מותאם אם הם מתחילים לאכול סויה יותר בשל האפשרות שסויה עלולה להפריע לתהליך זה. יש חשש קל כי אכילת סויה יכולה להביא אנשים מסוימים עם תת פעילות בלוטת התריס סמויה לתת פעילות בלוטת התריס גלויה, ולכן הגבלת סויה עבור אנשים כאלה יכולה להיות רעיון טוב.

תחליף חלב אם על בסיס סויה הוכח כבטוח למעט אולי עבור תינוקות עם תת פעילות בלוטת התריס מולדת, כאשר במצב זה תפקוד בלוטת התריס מצריך מעקב. תחליך חלב אם מסויה אינו מיועד לפגים.

בעוד מחקר תצפיתי אחד מצא כי טמפה היה קשור בקוגניציה טובה יותר בקרב אנשים מבוגרים, מחקר אחר מצא כי טופו קשור בקוגניציה יותר גרועה. זהו ככל הנראה בשל משתנים שלא הופרדו היטב, שכוללים טופו שטופל עם פורמלדהיד (חומר משמר רעיל) באינדונזיה. מחקרים קליניים רבים מצאו כי סויה מגביר את היכולת הקוגניטיבית. אלא אם כן אתה באינדונזיה, אין צורך לדאוג מבעיה כלשהי בטופו.

סוגים מסויימים של בשר מסויה או מזונות המכילים חלבון סויה מבודד מעובדים עם הקסאן וייתכנו כמויות קטנות של שאריות הקסאן בתוצר הסופי. לא ידוע אם זה מזיק, אבל זה יכול להיות רעיון טוב להשתמש מזונות סויה מחברות שאינם משתמשים הקסאן בשיטות עיבוד שלהם.

הפיטאטים בסויה יכולים להפחית את ספיגת הסידן, אבץ, ברזל, ומגנזיום. עם זאת, מינרלים אלה נספגים ממזונות סויה ואכילה של כמויות מתונות של סויה לא אמור לגרום לבעיות.

בכמויות מתונות, סויה אינו גורם למאפיינים נשיים אצל גברים. בכמיוית גדולות, כמו עשר מנות ביום או יותר, אחוז קטן של גברים רגישים במיוחד לסויה עלולים לפתח, רקמת חזה מוגדלת."

מתוך המאמר הזה:
– "דו"ח ועדת משרד הבריאות אינו מבוסס מדעית," אומר פרופ´ ניסים גרתי, מומחה בהשפעות של תוספי מזון (פיטו-כימיקלים) על בריאות האדם. "בתחום הסויה לא נעשו מחקרים קליניים מספיקים ומספקים ובאיכות ראויה לגבי הנושאים שהוצגו כפגיעה בבריאות."
– דו"ח משרד הבריאות מבוסס על מחקרים שבוצעו במכון מחקר הידוע בביצוע מחקרים שערורייתיים.
– מול המחקרים האפידמיולוגיים שהוצגו בדו"ח (כאלה הבודקים סטטיסטית אפקט מצטבר של חומר מסוים על קבוצה מסוימת), שקולים מחקרים אפידמיולוגיים אחרים השוללים את הממצאים שהוצגו בדו"ח.
– אפרופו כר נרחב למחקר אפידמיולוגי, כותב פרופ´ זכריה מדר באתר
E-MED: "הסינים, הידועים כצרכני סויה מסיביים, אינם מאלו שדווחו עליהם הסיכונים הנידונים. יש לבדוק את הפוריות והרבייה של הסינים, הצורכים הרבה סויה."
– דו"ח הוועדה מסיט את תשומת הלב מהגורמים העיקריים לשיבוש המערכת ההורמונלית האנושית שהם הזיהומים הסביבתיים. "ההנחה היא שזיהומים סביבתיים הם האחראים העיקריים לשיבוש המערכת ההורמונלית של האדם ושל החי," כך דברי פרופ´ צבי צדיק, מנהל היחידה לאנדוקרינולוגית ילדים ומתבגרים במרכז הרפואי קפלן (באתר YNET). פרופ´ מרדכי שמש, מנהל המחלקה לחקר ההורמונים במכון הווטרינרי כותב גם הוא ב- YNET : "בקרקע מצויים הורמונים שונים, כולל סטרואידים המחלחלים אליה דרך שפכים שחלקם הם תוצר הפרשות בעלי חיים ובני אדם, חלקם תוצר של חומרים וכימיקלים המשמשים בתעשייה ועוד. למשל, פרה שמשקלה 600 ק"ג מפרישה בשנה 1.9 ק"ג אסטרוגן. 90% ממנו יגיעו לקרקע. הקרקע רוויית האסטרוגן תצמיח פירות, ירקות וצמחים שגם הם רוויי אסטרוגן." פרופ´ שמש מציין כי במחקרים שבדקו מי מעיין באזורי מרעה נמצאו ריכוזי אסטרוגן והורמונים אחרים בכמויות חריגות. במי שפכים נמצאו ריכוזים גבוהים פי 50-30 מריכוזי האסטרוגן של מי המעיין הנ"ל.

כאמור בסעיף הקודם, לא רק בעלי חיים (שלחלקם ניתנים הורמוני מין כחלק מהגברת הייצור החקלאי) הם מקור לזיהום הורמונלי אקולוגי. גם בתרופות שונות, כימיקלים, חומרי הדברה, מוצרי פלסטיק ועוד – נמצאו עדויות מדאיגות להימצאות אסטרוגן, טבעי או סינטטי. פרופ´ פרדריק וום סאאל מאוניברסיטת קולומביה נותן כדוגמה את החומרים ביספנול A ודיאטיל סטילבטרול (שכיום נפסל לשימוש כי נמצא כגורם לסרטן באברי מין נשיים). אלו הם שני חומרים כימיים המכילים אסטרוגן פעיל ששימשו גם כתרופה אסטרוגנית, כשהביספנול משמש גם לייצור בקבוקי פלסטיק לשתייה קלה, בקבוקי הזנה לתינוקות ובעוד אריזות רבות בתעשיית המזון. "כל שינוי בתנאים הפיזיים של המוצר, כמו חימום, התיישנות או פגיעה בשלמות החומר, גורם לשחרור חומר זה לסביבה, תוך הגברת הפעילות האסטרוגנית," מזהיר פרופ´ סאאל.
ניסויים שנערכו בבעלי חיים מראים שחשיפה מבוקרת לביספנול הביאו לסימפטומים המעידים על פעילות אסטרוגנית מוגזמת (התפתחות מוקדמת, ירידת פוריות וכן הלאה). פרופ´ שמש מוסיף כי אותן תופעות שנצפו במחקר בבעלי חיים, ניכרות בבני אדם בשנים האחרונות וכולן מתחילות בחשיפה מוגברת לאסטרוגן בחיים העובריים.

* חומרים נוספים בעלי פעילות אסטרוגנית: פרופ´ צדיק מוסיף כי גם גורמים "תמימים" כוויטמין D או A (הקשורים למשפחה עם קולטנים להורמונים דמויי סטרואידים) עלולים להשפיע על בקרת ייצור החלבונים ועל המסרים התוך-תאיים. כך הם עלולים לשבש את איזון המערכת ההורמונלית. צריכה מוגברת של ויטמין A למשל קשורה למחסור בהורמון הגדילה.

* פרופ´ אמנון בז´ז´ינסקי, מהמובילים בעולם בחקר הפיטואסטרוגנים ומנהל המרכז לבריאות האישה במחלקת נשים ויולדות בהדסה עין כרם, מסביר כי פיטואסטרוגן הוא מבנה צמחי הדומה לאסטרוגן אך לא בהכרח פעיל אסטרוגנית. אדרבא, ברקמות מסוימות בגוף הוא מחולל פעילות אנטי-אסטרוגנית, למשל ברקמת השד. כך יכולים הפיטואסטרוגנים לסייע במניעת סרטן השד (כמו גם במניעת אוסטאופורוזיס, הקלה בסימפטומים של גיל המעבר ועוד). מכל מקום, מצטרף פרופ´ בז´ז´ינסקי לדעת עמיתיו ומרגיע: "לא קיימות כל הוכחות במחקר בבני אדם להתפתחות מינית מוקדמת ולשיבושים הורמונליים אחרים, עקב צריכת מזון עשיר בפיטואסטרוגנים (מחקרים במזרח הרחוק שבדקו רמת פיטואסטרוגנים בדם לא מצאו מתאם בינם לבין הפתולוגיות המיוחסות לעודף פעילות אסטרוגנית). אפילו תוסף פיטואסטרוגני מרוכז הניתן לטיפול בתופעות גיל המעבר עשוי להקל עליהן אך לא לטפל בהן," מסכם פרופ´ בז´ז´ינסקי.

– פרופ´ גרתי מוסיף מידע מעניין: "תחליפי חלב צמחיים, מה´אשמים´ הראשיים בהפרעות הורמונליות בילדים, הם בדרך כלל נעדרי איזופלבונים (כיוון שיצרני חלבוני הסויה מפרידים את הרכיבים הפעילים כפיטואסטרוגנים ומשווקים אותם בנפרד). כיוון שכך, אין כל שחר למידע לפיו התחליפים הצמחיים עלולים לגרום לפעילות אסטרוגנית כלשהי."

– לסיכום מוסיף פרופ´ גרתי, כי המחקרים שדיווחו על פעילות אסטרוגנית מוגברת עקב חשיפת עכברים לאיזופלבונים, מצאו אותה ברמות של צריכת כ-1,800 מ"ג איזופלבונים ליום. זאת, בעוד שצריכת הסויה היומית הממוצעת באוכלוסיית המזרח הרחוק (שהיא צרכנית סויה נכבדת) היא כ-60 מ"ג איזופלבונים ליום.

השורה התחתונה?
לסיכום הנקודות והמידע המובא לעיל:
1. הסירו האבנים מלבכם בפעם הבאה שתמזגו לילדכם כוס חלב סויה ליום או שתנסו עליו את מתכון שניצל הטופו שלפניכם.
2. זכרו את הערתו האחרונה של פרופ´ גרתי. כמו בכל דבר בחיים חשוב לחשוב בפרופורציות ולא להגזים בצריכת כל מזון שהוא (פיזי או רוחני). הסויה אינה יוצאת דופן, ועל כן, מלבד סוגיית תחליפי החלב המהווים תזונה מתועשת ובלעדית בתזונת התינוק היומית (ועל כן, השימוש בתחליפים אלו שנוי במחלוקת), צריכה יומיומית של מנת טופו חלב/ סויה ביום מהווה אספקת חלבון איכותי המכיל עוד ערכים מוספים.
3. אנא תנו דעתכם על הסיבות המשמעותיות באמת לכך שסביבתנו רוויית הורמונים ולכן גם גופנו עלול לצאת מאיזון הורמונלי טבעי. חישבו בפעם הבאה שאתם מוציאים בקבוק מים מינרלים חם מהאוטו, חישבו בפעם הבאה שאתם מחממים בקבוק תינוק במיקרו, שיקלו היטב את הצורך במתן תוספים כוויטמיןA+D לתינוקכם הרך. כמו כן זכרו שככל שאתם, ציבור הצרכנים, תגבירו את הביקוש למזון מן החי שאינו מועשר הורמונים, כך ירד בהדרגה מחירו ותצומצם השפעתו של מעגל זיהום אקולוגי כבד.

מודעות פרסומת

10 מחשבות על “כל מה שאתם צריכים לדעת על סויה!

    • כוס חלב סויה או חצי כוס טופו נחשב למנה אחת

      שימי לב שמוצרי סויה מעובדים שמכילים חלבון סויה בלבד עשויים להחשב ליותר כי ריכוז הסויה גבוה יותר (מצד שני כשיש בהם רק את חלבון הסויה אין בהם פיטואסטרוגן בכלל שזו הסיבה שממליצים לא להגזים עם הסויה מראש)

  1. היי, ממתי הפוסט? האם המידע בו עדכני להיום?
    האם אתם נוהגים להתעדכן במחקרים האחרונים ובהמלצות האחורונות?
    פשוט אני מחפשת מידע אמין ועדכני..
    תודה מראש

    • הפוסט מלפני שנתיים בערך, אבל כל המידע בו עדכני ונכון בוודאי גם להיום.
      מה שקורה עם סויה זה שבעבר בעקבות מספר מועט של מחקרים מגמתיים וגרועים מדעית יצא שמה לשמצה, אבל בעשור האחרון בעקבות צבר המחקרים העצום שלא מוצא שום דופי בסויה וכן קושר אותה לשלל יתרונות בריאותיים שמה הולך ומתנקה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s