להסתיר את העוול או לספר את האמת?

כשגאיה היתה בערך בת שנתיים, היא החלה לשאול שאלות לגבי האוכל, האם "יש בזה פרה?" או האם "זה עם ביצה של אפרוח של תרנגולת?" ובניגוד לפעם, מזמן כשהתפתלנו והתחמקנו, וניסינו לשקר שקרים לבנים לעידו ואיתי שהיו בגילה, הפעם ענינו לה בגאווה את האמת לאמיתה. זו שבה אנחנו מאמינים. שבעצם רוב בני האדם מאמינים בה: אנחנו אוהבים חיות, חלקן אפילו חברות שלנו. אין לנו רצון או צורך לפגוע בהן. זה כל כך פשוט וכל כך יוצא מהלב. צריך לראות את השמחה והניצוץ שניצת בעיני הילדים שלנו בכל פעם שאנחנו חוזרים על זה. כן אנחנו חוזרים לזה לפעמים גם היום. הם אוהבים לשמוע, וזה כיף גם לנו להגיד את זה בקול רם, אולי כי מתלווה לזה תחושה של הזדמנות לתיקון עולם קטן דרך החינוך של הצאצאים שלנו.

הורים רבים מתלבטים, האם נכון יותר לספר לילד את האמת על האוכל שהוא אוכל? או לשקר לו? והאם נכון לכפות עליו את הבחירות שלהם. יש הורים שחושבים שנכון לתת לילד לבחור רק כשיהיה גדול האם להיות טבעוני או לא. אבל זו אשליה. אנחנו לא באמת ניתן לו לבחור רק לכשיהיה גדול, כי הוא צריך לאכול משהו כבר עכשיו. אנחנו נבחר עבורו מה יאכל עכשיו כמו שנבחר עבורו עוד המון דברים בלי בכלל לשאול אותו ואפילו לא נחשוב על זה פעמיים. אנחנו נבחר אם יחיה בישראל, מה תהיה הזהות הלאומית שלו, לאיזה מסגרת חינוכית, ולאיזה חוגים לקחת אותו, אם נאפשר לו להחשף לטלויזיה, אם ילמד לאהוב אוכל בריא או יגדל על ג'אנק פוד, הבחירות שלנו עבורו בילדות יהיו חלק בלתי נפרד מהרגליו בבגרות. אם כך מדוע כשזה נוגע לאכילת בעלי חיים ברירת המחדל היא הבחירה האכזרית, הקטלנית, המנוגדת כל כך לאופיו הנוכחי לפחות כאוהב חיות? האם העובדה ש"כך עושה הרוב" מספקת אותנו גם בתחומים אחרים של חינוך הילדים שלנו? האם העובדה שזו הדרך הקלה ביותר וחסרת המחשבה ביותר מספקת אותנו גם בתחומים אחרים שקשורים בילדים שלנו? איך שזה שכאן אין שום משקל לערכים שלנו?

"אבל מה אם הילד רוצה גלידה או לאכול מעוגת היום הולדת הלא טבעונית"? התשובה הפשוטה היא שיש גם גלידה ועוגה טבעונית. אבל התשובה שחשוב יותר להזכיר לעצמנו היא שלעתים מותר להגיד לילדים שלנו לא. הצבת גבולות בנושאים שהם באמת חשובים לנו תתרום לחינוכו של הילד הרבה יותר מסיפוק צרכיו בטווח הקצר בצורת גלידה. הרי לכולנו יש גבולות בחינוך, כולנו עומדים במצבים בהם הילדים שלנו רוצים משהו ואנחנו לא מסכימים. לכולנו יש גבולות אותם לא חוצים. וכשכן כולנו מודים שאלו לא רגעי מופת חינוכיים.

אני לא טוען שזה קל, אני טוען שזה לא יותר קשה. הנטייה שלנו כהורים היא לגונן ולצייר עולם מושלם נטול חסכים או חרדות. החשש לחשוף את ילדינו לרוע הוא אמיתי. אבל בניגוד לכל רוע אחר שמתקיים בעולם, אכילת בעלי חיים הינה רוע שילדינו לוקחים בו חלק פעיל. אז במקום לחדול מהרוע הזה, לספר לילד את האמת  ולומר לו שאנחנו איננו לוקחים חלק בעוול הזה, אנחנו בוחרים עבורו להדחיק ולהתעלם מסבלם של בעלי החיים ובכך מדכאים גם את הרגישות והאמפתיה שלו, ומפתחים בו אדישות לסבלו של האחר. בהתעלמות מהדילמה האמיתית שקיימת סביב אכילת בעלי חיים אנו מעבירים לילדינו מסר של יאוש והשלמה עם הרוע.

הילדים שלנו מצפים מאיתנו להפגין מנהיגות, להיות הגיבורים שלהם. הם רוצים להאמין שהעולם שלנו הוא מקום טוב ואם הוא לא אז שאנחנו ההורים שלהם נעשה הכל כדי לתקן אותו. הם רוצים לדעת בדיוק כמונו שיש לכל זה משמעות וערך והם יעריכו כנות ואמת. ראיתי את זה בעיניים של הילדים שלי בכל פעם שפעלתי כך. הם פשוט מתמוגגים משיחות על צדק, מוסר, אהבה לבעלי חיים, חמלה כלפי החלש, עשיה שלא למען עצמך. ילדים זקוקים להורים שמדברים על אידאלים ולא רק על חיי היום יום המשעממים.

בישראל של 2013 קשה למצוא אידאלים ואין כבר כמעט שום דבר עמוק וערכי. נכון, זכויות אדם, חופש ושוויון אלו ערכים מקודשים לנו אבל מה כבר אנחנו עושים ביום יום כדי לקדם אותם? איזה דוגמא אישית ל"להיות השינוי שאנחנו רוצים לראות בעולם" אנחנו מביאים הביתה? הטבעונות היא הזדמנות מופלאה למלא את החלל הזה בערכים שיש להם משמעות מעשית, ויום יומית, ערכים שיש להם השפעה חשובה על כל המרחב שבין הפרטי שלי ועד לאוניברסלי. משהו נשגב ויחד עם זה משהו פשוט ליישום ותפיסה. משהו שמשמש מקור לגאווה ונוטע אולי גם מעט תקווה.

1231572_4853941006823_1480683415_n[1]

מודעות פרסומת

היום שבו הכל התחיל

התנועה לזכויות בעלי חיים, היא ככל הנראה התנועה הצעירה ביותר מבין כל תנועות הזכויות שקיימות היום בעולם, זה אך טבעי שכך יהיה שכן הרעיון של זכויות בעלי החיים הוא צעיר, ולא יכל היה להתקיים כל עוד עבור רוב בני האדם המושג זכויות או חירות היה זר ולא מוכר. אחד הקשיים בהם נתקלים פעילי תנועת זכויות בעלי החיים היא העובדה שרבים מאיתנו לא מקשרים בין מעשי היום יום שלנו לבין ההשפעה שלהם על סבלם ושעבודם של בעלי החיים. בכל פעם מחדש אנשים נדהמים כשהם שומעים עד לאן מגיע הניצול, השעבוד, העינוי, והסדיזם כלפי בעלי חיים שהם משלמים עליו במו כספם, יהיו אלה הבנאליים ביותר – סבון, שמפו, סכין גילוח, אבקת כביסה, סוכר, יין, איפור, בגדים, אביזרי אופנה, נרתיק לאייפד, ארנק,… הרשימה היא אינסופית. מאחורי כל מוצר או שירות שזמין עבור האדם המערבי, אפשר לגלות נתיב של ניצול וסבל של בעל חיים. כמו שאמר פעם מאיר אריאל – "בסוף כל משפט שאתם אומרים בעברית יושב ערבי עם נרגילה, אפילו אם זה מתחיל בסיביר או בהוליווד עם הבה נגילה"… וכפועל יוצא מכך שרובנו כלל לא מכירים את היקפו של הניצול והשעבוד, חלקנו נוטים להמעיט מחשיבות הנושא ולזלזל במאבקים האלו.

ההפגנההישגו הראשון של הערב הזה בתל אביב, הוא באיחוד המאבקים, ביציקת כותרת אחת, שמחד תכיל את כולם ומאידך לא תתפשר ולא תקהה את המסר, להפך אולי רק תחדדו ותנגישו לציבור. יש רצף לוגי אחד שמתפרש לכל רוחבן  של סוגי הפגיעות והניצול של בעלי החיים, מבלי לקטלג אותן עוד כפגיעות לגיטימיות ופגיעות לא לגיטימות, מבלי לסווג עוד את פעילותם של המנתגדים לניצול חיות המשק כטבעונים ופעילי זב"ח, ואת פעילותן של העמותות למען חיות אחרות כמאבק אחר. הערב הזה היה ברור שהמאבק הוא כנגד כל העוולות כולן, ובכך נפתח הפתח לגיוס של כל מי שמסוגל לראות את סבלו של האחר לנגד עיניו בלי לחוש מכך פחיתות לסבלו שלו. נוצר מכנה משותף ערכי, שמדבר על חירות, צדק וחמלה ולא עוד מאבק מותנה בסוג בעל החיים ואופי הפגיעה בו או המטרה לשמה הוא נפגע. למעשה, הגדרת ההפגנה הינה הגדרה מחודשת למושג זכויות בעלי חיים וטבעונות מבלי להשתמש במלים המפורשות.

תמונות מהערב

בעוד כמה ימים, ב 28 לחודש, ימלאו בדיוק 50 שנה לרגע השיא של אחד המאבקים הקשים, הארוכים, והידועים ביותר בהיסטוריה של המין האנושי. המאבק לזכויות של השחורים באמריקה, מאבק שהחל בעבדות, מלחמת אזרחים, אפליה ודעות קדומות של דורות על פני דורות ולמעשה אולי אפילו לא הסתיים עד היום. ב 28 לאוגוסט נישא הנאום המפורסם ביותר והמצוטט ביותר של מרטין לותר קינג, מגדולי לוחמי זכויות האדם, "יש לי חלום" במהלך עצרת הצעדה לוושינגטון, שהתקיימה אל מול האנדרטה של הנשיא בזמן מלחמת האזרחים אברהם לינקולן. 100 שנה בדיוק אחרי החלטתו ההיסטורית לסיום פרק העבדות.

וכך במלוא 50 שנה ליום בו הכל השתנה עבור השחורים באמריקה, נרשם אתמול בתל אביב פרק חדש בתולדות תנועת זכויות בע"ח. אתמול תנועת זכויות בעלי החיים הראתה שיש ציבור שלם שמאמין ברעיון, ושניתן לתרגם את הרעיון הזה גם  לתמיכה ציבורית מרשימה, שמגיעה מכל קשת החברה הישראלית, לתנועת זב"ח יש את היכולת לאחד את הקהל מעבר לשפה וגבולות והיא נושאת מסר צלול ובהיר, לא מתפשר שאף בן תרבות שגדל על ברכי החירות והדמוקרטיה לא מסוגל לצאת נגדו ולהתנגד לו באופן הגיוני. הרעיון של תנועת זכויות בעלי החיים כבר איננו שולי ואיזוטרי עבור המיינסטרים, הוא איננו זניח ובודאי שלא ניתן לזלזל בו.

רבים שאלו בשבועות האחרונים, מה כבר יכולה להשיג עוד הפגנה? ועל מנת לענות על השאלה הזו צריך לחזור שוב אל אותו יום היסטורי, לפני 50 שנה, ההישג המשמעותי ביותר של המצעד לוושינגטון היה השינוי של התודעה הקולקטיבית האמריקאית לגבי מאבק השחורים. המצעד הזה חשף בפני דור שלם של אמריקאים את הפנים האחרות של המאבק, את המשמעות האמיתית של האפליה, הסית את הדיון מהאלימות של השחורים לעבר הבעיות איתן הם מתמודדים וחשף בפני האמריקאי הלבן שורה של מנהיגים אפרו אמריקאים שלא הכיר ולא ראה עד אז בתקשורת הסטריאוטיפית והשמרנית. את דמות השחור האלים, חסר ההשכלה שקל היה לתעב ולפחד ממנו, החליפו מנהיגים שחורים שהיו רהוטים, אינטלגנטים, אמיצים ובעלי שיעור קומה. המאבק שנשא עד אז אופי של אנחנו והם עבר להיות מאבק בעל אופי ערכי, לגיטימי לזכויות אדם. מאבק על פניה של אמריקה. מאבק של צדק וחירות.
התנועה לזכויות בעלי החיים קיבלה אתמול בערב הזדמנות שכזו לצריבת תודעתית של הציבור בישראל וניצלה אותה במלואה. המצעד יצר
 קו ישיר וברור שמחבר בין השמדת חיות הבית, ההתעללות הממוסדת והלא ממוסדת, השעבוד והניצול של בעלי החיים במעבדות, השימוש בבעלי החיים לתעשיית הביגוד והבידור ועד לניצולם לשם מזון שכל תכליתו היא נהנתות וגרגרנות אנושית. קו אחד עבה ומכוער מחבר ביניהם ולא ניתן עוד לטשטשו. אם בשנים האחרונות נהגה התקשורת להשתעשע במספרים והערכות לגבי הטרנד הטבעוני או מגמת הטבעונות הרי שהיום ברור שלא מדובר עוד בטרנד קולינרי, או לייף סטייל. מדובר במחאה אנושית אותנטית הקוראת לצדק חברתי, שהמשותף לה הוא קודם כל ההתנגדות לרוע, ניצול, שעבוד וחוסר צדק. יש מכנה משותף ערכי.

עברנו שלב אבל אנחנו עדיין רק בהתחלה. המאבק האמיתי עוד לפנינו. ונכונו לנו שנים רבות עוד בטרם נזכה לראות את שחרור בעלי החיים. מצד שני קשה להאמין שזה היה רק לפני 50 שנה עת עמדו מאות אלפי מפגינים אל מול אנדרטת הזכרון של לניקולן ושמעו את חזונו המרגש של ד"ר מרתין לותר קינג, קשה עוד יותר להאמין כי מקץ פחות מ 50 שנה, בבית הלבן שנמצא לא רחוק מהאנדרטה, מכהן כבר קדנציה שניה נשיא שחור.

המצעד של תל אביב פותח פרק חדש ומרגש בתולדות המאבק לזכויות בעלי החיים, ומציב רף חדש גבוה ומאתגר למאבק. אפשר להתחיל להסתכל קדימה ולרשום בדפי ההיסטוריה פרק חדש. תנועת זכויות בעלי החיים עברה שלב.

we are all earthlings

מתכונים מהסדנא – אוכל בריא, מהיר וטעים לילדים עם אורי שביט ואסף מבורך

לקראת הביקור והחופשה בישראל, הציעה לי אורי שביט, חברתי הטובה מהבלוג טבעוניות נהנות יותר להצטרף אליה ולעשות יחד סדנת בישול במתכונת שונה מהרגיל – בישול להורים טבעונים. אורי מעבירה סדנאות בישול טבעוני מוצלחות במיוחד כל העת כבר לא מעט זמן, המתכונת משתנה וגם האורחים והנושאים משתנים בהתאם. קראנו לסדנא אוכל בריא מהיר וטעים לילדים. והחלטנו לשתף מהמתכונים המשפחתיים שלנו וגם לפגוש הורים שמעוניים לשמוע וללמוד עוד. אז אחרי הכנות רבות השבוע זה קרה. וזה היה עונג גדול. אלו המתכונים שעשינו שם. 

(אני מתנצל שאין לי תמונות מספיק טובות של המנות שהכנו שם. אבל אם במקרה למישהו מהמשתתפים יש ומוכן לשלוח לי אני מבטיח לעדכן כאן)

2013-07-15 21.02.37

שייק ירוק למתחילים ולילדים בררנים

חומרים ל-4 כוסות

2 בננות
2 תמרים
1 מנגו חתוך לקוביות או 2 נקטרינות חתוכות לקוביות או 1 כוס קוביות מלון
חופן עלים ירוקים (תרד או חסה ערבית או פטרוזיליה)

1 כוס חלב סויה
1/2 כוס קרח
1/2 1 – 1 כוס מים

+ מניחים בבלנדר חזק את העלים ומעליהם את הפירות ולבסוף את החלב והקרח. מוסיפים מעט מים ומתחילים לעבד עד לקבלת שייק חלק – מוסיפים עוד מים בהתאם למידת הסמיכות הרצויה.

 


רולים של דפי אורז שילדים אוהבים

חומרים ל-15 רולים

15 דפי אורז
1 חבילה (300 גרם) טופו, חתוך לרצועות

למרינדה:
2 שיני שום כתושות
1/4 כוס מייפל
1/4 כוס סויה
1/3 כוס מים

למילוי:
1/2 חבילה (כ-150 גרם) אטריות אורז דקיקות, מבושלות לפי הוראות היצרן ומקוררות מיד
חופן שומשום שחור
עלי נענע, בזיליקום, כוסברה קצוצים גס
עלי חסה מסולסלת (ללא החלק הקשה)
חצאי אבוקדו פרוסים דק או מלפפון או מנגו

לרוטב:
1/2 כוס חמאת שקדים ("שקדיה")
1/4 כוס מים קרים
1 כף מיץ לימון
2 כפיות סירופ מייפל
2 כפות סויה
1/2 כפית שום כתוש
קמצוץ פלפל אנגלי טחון או צ'ילי יבש או כמון (לא חובה)
קמצוץ מלח

+ אופים את הטופו: מערבבים את חומרי המרינדה ומשרים את רצועעות הטופו, רצוי למשך שעה.
+ מחממים תנור ל-200 מעלות. מוציאים את הטופו מהמרינדה ומניחים על תבנית מרופדת בנייר אפייה. אופים כ-10 דקות, אם צריך הופכים ואופים 2 דקות נוספות. אם רוצים אפשר לצרוב את הטופו על מחבת לוהטת ללא שמן, דקות אחדות מכל צד, להשחמה.
+ מכינים את הרוטב: מניחים את כל החומרים בקערה וטורפים היטב, עד לקבלת רוטב סמיך וחלק.
+ ממלאים ומגלגלים: מרטיבים דף אורז במים חמימים עד לריכוך, ומניחים על משטח נקי (אפשר על מגבת נקיה לחה). מפזרים מעל שומשום שחור ואת העלים הירוקים הקצוצים. מוסיפים אטריות אורז, אבוקדו או ירק אחר, חסה או כל מילוי שאוהבים, מגלגלים וחוצים באלכסון. מגישים לצד הרוטב.

פיצה טורטיה מהירה

2013-07-15 20.27.01

חומרים ל-10 פיצות קטנות

10 טורטיות אישיות או 5 פיתות חצויות
ניתן לקצר תהליכים ולרכוש רוטב עגבניות איכותי מוכן

לרוטב עגבניות:
6 עגבניות, קצוצות
5 שיני שום כתושות
1/2 צרור בזיליקום טרי
1 כפית סוכר
2 כפיות מלח
2 כפיות אורגנו יבש
4 כפות שמן זית
2 כפות רסק עגבניות

ל"גבינת" קשיו:
1 כוס אגוזי קשיו מושרים במים לפחות 5 שעות
מיץ מ 1/2 לימון בינוני
1 כף טחינה גולמית מלאה (לא חובה)
1 כף שמן זית או שמן זרעי ענבים
1 שן שום כתושה
מעט מלח
1-2 כוסות מים קרים

+ מכינים את הרוטב: מחממים שמן זית במחבת רחבה ומאדים מעט את השום הכתוש (זהירות לא לחרוך). מוסיפים את העגבניות על המיץ והגרעינים ומניחים להתבשל תוך כדי ערבוב מדי פעם, במשך 5-10 דקות. מוסיפים סוכר, מלח, עלי בזיליקום ואורגנו יבש, מערבבים ומבשלים 2-3 דקות נוספות. מוסיפים את רסק העגבניות, מערבבים היטב ומסירים מהאש. טוחנים בבלנדר לרוטב חלק.
+ מכינים את ה"גבינה": טוחנים את כל המרכיבים יחד במעבד מזון או בלנדר חזק, עד לקבלת משחה אחידה וחלקה – מוסיפים את המים בהדרגה עד לקבלת הסמיכות הרצויה.
+ מחממים תנור ל-200 מעלות.
+ מניחים את הטורטיות על תבנית מרופדת בנייר אפייה. מורחים על כל טורטיה רוטב עגבניות ומניחים על הרוטב תלוליות נדיבות של גבינת קשיו. אם רוצים מעטרים בעלי בזיליקום, זיתים, טבעות בצק וכד'. אופים 5-10 דקות עד ששולי הטורטיה מזהיבים והגבינה מבעבעת קלות. מגישים מיד.


2013-07-15 21.09.19

המבורגר סלק לפי מתכון של הבלוג post punk kitchen

http://www.theppk.com/2012/02/quarter-pounder-beet-burger/

מנה נהדרת להכין משאריות של אורז ועדשים שנשארו (אפילו אם הם מתובלים). את ההמבורגרים אפשר להקפיא ולחמם.

חומרים ל-4 המבורגרים ענקיים או 12 המבורגרים בגודל לביבה ממוצעת

1/4 1 כוסות אורז עגול מלא מבושל (בערך 3/4 כוס לפני הבישול)
1 כוס עדשים חומות או ירוקות מבושלות לריכוך ומסוננות היטב מנוזלים (בערך 3/4 כוס לפני הבישול)
1 כוס (3-4 סלקים) סלק לא מבושל ומגורד
1/2 כפית מלח, פלפל שחור גרוס
3 כפות בצל קצוץ דק מאוד
2 שיני שום כתושות
2 כפות חמאת שקדים או חמאת שומשום
1 כפית טימין (לא חובה)
1/2 כפית זרעי שומר טחונים (לא חובה)
מעט שמן זית

+ מניחים במיכל במעבד המזון  את האורז, הסלק והעדשים וטוחנים גס באמצעות "פולסים" 15-20 פעמים. התערובת המתקבלת צריכה להראות כמו בשר טחון (איכס J)
+ מעבירים את התערובת לקערה ומוסיפים את שאר המרכיבים. מערבבים ביד עד לקבלת עיסה אחידה. מניחים במקרר למשך כחצי שעה להתגבשות.
+ מניחים נייר אפייה על גבי משטח העבודה ויוצרים קציצות – כל קציצה מ-1/2 כוס תערובת (רצוי להשתמש ב"רינג" או בכוס כדי לקבל צורה אחידה).
+ מלהיטים מחבת לטמפרטורה גבוהה מאוד (עדיף מחבת ברזל או נון סטיק). מברישים כל קציצה במעט מאוד שמן זית וצורבים במחבת במשך בערך 5 דקות מכל צד, תלוי בגודל הקציצה. הופכים רק כשהצד צרוב וחרוך מעט. מגישים לצד תוספות או בלחמניה עם מיונז סויה, קטשופ, חרדל, חסה, עגבניה וטבעות בצל.
+ להכנה בתנור: מחממים תנור ל-200 מעלות. מניחים את הקציצות על תבנית מרופדת בנייר אפייה וצולים במשך 10-15 דקות, עד שהקציצות משחימות ומקבלות מעטה פריך.

2013-07-15 21.55.55

עוגיות שקדים של רינת – על פי מתכון של אורית אביזמיל

חומרים לכ-40 עוגיות

5 כוסות שקדים פרוסים, ניתן להחליף כוס אחת בשיבולת שועל או אגוזי מלך

2 כפות גדושות קמח מלא או קמח כוסמין או קמח בריא אחר

2 כפות זרעי צ'יה

2 כפות גדושות חמאת שקדים ("שקדיה")
3/4 כוס סירופ מייפל אמיתי

3/4 כוס חלב סויה או כל חלב צמחי אחר

+ מחממים תנור לטמפרטורה של 170 מעלות.

+ בקערה גדולה מערבבים ומקמחים את פרוסות השקדים ב-2 כפות הקמח.

+ מכניסים לבלנדר לפי הסדר את הצ'יה, חמאת השקדים, המייפל והחלב וטוחנים עד לקבלת מרקם אחיד. יוצקים את התערובת הרטובה לקערה עם השקדים ומערבבים היטב בעזרת כף.

+ מניחים עיגולים שטוחים ומרווחים של התערובת על תבנית מרופדת בנייר אפייה. אופים 10-15 דקות (כדאי להעביר למצב גריל ל-5 דקות נוספות, להשחמה ופריכות קלה. מוציאים מהתנור ומניחים להצטנן לטמפרטורת החדר לפני ההגשה.

בראוניז RAW של הדס לביא פורת

לתבנית פיירקס בגדול 10X20 ס"מ

2 כוסות אגוזי מלך
3/4 כוס קקאו איכותי
15 תמרים עסיסיים מסוג מג'הול

+ טוחנים את אגוזי המלך במעבד מזון לשבבים קטנים. מוסיפים את הקקאו ולאחריו את התמרים בזה אחר זה וטוחנים לעיסה פירורית עם מעט גושים.
+ משטחים את העיסה בתבנית בגובה 1/2 1 – 1 ס"מ ומאחסנים במקפיא למשך שעתיים לפחות.
+ חותכים לריבועים קטנים ומגישים. לאחר ההקפאה הראשונית שומרים בקירור.

 עוד תמונות באלבום בפייסבוק