איך מתרגלים חמלה?

באיזה גיל כדאי להתחיל לדבר עם הילדים על למה אנחנו טבעונים? התשובה הפרטית שלנו היא שאין לזה גיל, כדאי להתחיל מיד כשמתחילים להבין בעצמנו שזה הדבר הנכון. זה כבר כמה חודשים שגאיה שתהיה בת 3 בקרוב, מתרגלת בעצמה את הנושא, בודקת איתנו מדי פעם לגבי אוכל מסוים, האם "יש בזה פרה?" או האם "זה עם ביצה של אפרוח של תרנגולת" והתחושה היא שבניגוד לפעם מזמן כשהתפתלנו והתחמקנו, וניסינו לשקר שקרים לבנים לעידו ואיתי שהיו בגילה, הפעם אנחנו אומרים בגאווה את האמת שבה אנחנו מאמינים. שבעצם רוב בני האדם מאמינים בה. אנחנו אוהבים חיות, הן חברות שלנו. אין סיבה לפגוע בהם. וזה לא נעים להם כשאוכלים אותן. זה כל כך פשוט וכל כך יוצא מהלב. צריך לראות את השמחה והניצוץ שניצת בעיני הילדים שלנו בכל פעם שאנחנו חוזרים על זה. כן אנחנו חוזרים על זה הרבה. פשוט כי זה כיף גם לנו להגיד את זה בקול רם. מעין הרגשה של הזדמנות לעשות תיקון קטן בעולם. דרך הצאצאים שלנו. והניצוץ בעיניים שלהם? עוד נחזור אליו תיכף.

2012-12-01 12.30.22

אני שומע הורים, גם טבעונים שמתלבטים באמת בשאלה הקשה הזו, האם נכון יותר לספר לילד את האמת על האוכל שהוא אוכל? או לשקר לו? ובאותה נשימה חושבים שיש לתת לילד לבחור כשיהיה גדול להיות מה שירצה (טבעוני או אוכל כל). הרי אנחנו לא באמת ניתן לו לבחור כשיהיה גדול, כי הוא צריך לאכול משהו כבר עכשיו. ואם כך אז למה לבחור עבורו כרגע  את הבחירה האכזרית, הקטלנית, המנוגדת כל כך לאופיו הנוכחי לפחות כאוהב חיות? האם העובדה ש"כך עושה הרוב" מספקת אותנו גם בתחומים אחרים של חינוך הילדים שלנו? האם העובדה שזו הדרך הקלה ביותר וחסרת המחשבה ביותר מספקת אותנו גם בתחומים אחרים שקשורים בילדים שלנו?
אני מבין הורים שדואגים לנפשו הרכה של הילד, הנטייה שלנו כהורים היא לגונן, לספק סביבה מושלמת ואוטופית והחשש שמא נפשו תיחשף בטרם עת לזוועות העולם האמיתי שלנו הוא אמיתי.
אבל זו לא הסיבה שהם לא מספרים לו את האמת. הסיבה האמיתית היא החשש שהילד לא ירצה לאכול יותר בעלי חיים ואז הדאגה לבריאותו (!) ויותר מכך החרדה מהטרחה  הרבה הכרוכה בדאגה לתזונה טבעונית היא זו שבסופו של דבר מכריעה את הדיון הזה לטובת השקר וההסתרה. סוג של אנוכיות שכזו, שנובעת מחרדה. אבל גם הורים טבעונים לילדים טבעונים מתעסקים לא פעם בשאלה האם צריך לדבר בכלל עם הילד על זה? אולי בכלל כדאי לחסוך ממנו את כל זה כי הוא ממילא טבעוני. אני חושב שלא. לא כדאי לחסוך את זה. בעיני התפקיד החשוב ביותר שלנו כהורים טבעונים הוא לדאוג לחינוך הטבעוני הזה, לטווח הארוך. כאשר הילדים יגדלו ויתמודדו בעצמם עם סביבה לא טבעונית ומאתגרת בכל מיני מסגרות, ויצטרכו לבחור את דרכם הכלי המרכזי בעזרתו יוכלו להתמודד מול אתגרים כאלה הוא החמלה שציידנו אותם בה. וללא כל קשר לטבעונות הילדים שלנו מייעדים לנו חלק חשוב בהקניית היכולת הזו להתמודד.

ילדים מצפים מההורים שלהם להיות מנהיגים, להוביל אותם בדרך כלשהי. ודרך הערכים לתת להם ערך. איך אני יודע? אני רואה את זה בעיניים שלהם. הם פשוט מתמוגגים משיחות בהם מדברים על אהבה לבעלי חיים, חמלה, מניעת סבל.  הם מפיקים הנאה רבה מלשמוע הורים שמדברים על מטרות אלטרואיסטיות ברומו של עולם ולא רק על חיי היום יום המשעממים…
מאז ומעולם הטרידה אותי המחשבה שאין לנו כחברה שום דבר עמוק וערכי שסביבו חיינו סובבים, כחילונים למשל אנחנו בעיקר יודעים מה אנחנו לא, ונכון שזכויות אדם וחופש אלו הם ערכים מקודשים לנו אבל מה כבר אנחנו עושים ביום יום כדי לקדם את זה? איזה דוגמא אישית ל"להיות השינוי שאנחנו רוצים לראות בעולם" אנחנו מביאים הביתה? ומהבחינה הזו הטבעונות היא בדיוק מה שתמיד חיפשתי. הצורך למלא את החלל בערכים, שיש להם משמעות מעשית, מיידית, חיונית, יש להם השפעה חשובה כל כך על כל המרחב בין הגוף הפרטי שלי ועד לעולם בוא אני חי. משהו נשגב ויחד עם זה משהו שמייצג מעגל שלם של הגיון קר ופשוט. הגן על החלש והזקוק להגנה, היה הקול של חסרי הקול כל אלה הם מסרים שילדים מתחברים אליהם עוד יותר ממבוגרים אולי כי הם גם קצת מזדהים איתם. אל תזיק לאחרים וגם אל תזיק לעצמך, היה צנוע והסתפק במה שאתה צריך באמת.

אז איך בעצם מדברים עם ילדים ממש קטנים על הנושא? במסרים חיוביים ובצורה טבעית, יש המון הזדמנויות כאלה, הרי חיות מקשטות ומלוות כמעט כל סיפור ילדים, פאזל, לגו, או תוכנית טלויזיה. בעלי החיים הם בדרך כלל הגיבורים או החברים שלנו שם, ולעתים מופיעים גם באופן תמוה ביותר גם כמזון (למשל זכור לי פרק אחד של הסדרה "דורה" בו בני הפר המדבר, שהוא חבר של דורה אוכל גלידה! ודורה בפרק אחר אוכלת המבורגר…). ומה אומרים? לא צריך להגיד משהו מיוחד, אצל ילדים השריר הזה של החמלה עוד עובד מעצמו, בניגוד אלינו שדאגנו לנוון אותו חלקית ולקח לנו איזה רגע או שניים להעיר אותו, אצלהם הכל עוד עובד כמו חדש, רק צריך לטפח ולהמשיך לתרגל ולפתח אותו. האופן בו תתייחסו לבעל החיים, המקום שתתנו לו בשיחה, התיאור של התכונות שלו, הצרכים שלו והזכויות שלו ישמשו מסר עדין ומדויק שאחרי מספיק פעמים מובטח שיחדור ויחרט. בחג ההודיה גאיה חזרה מהגן עם יצירה של תרנגול הודו צבעוני מקרטון. בחג עצמו ישבנו יחד כל המשפחה וצפינו בסרטי טבע על התרנגול המקסים הזה, למדנו יחד עוד כמה דברים על החיה הזו, ועל המון אנשים יקרים שבוחרים לחגוג את החג הזה אחרת, על ידי אימוץ תרנגולים והצלתם. כשחבר של עידו שאל אותו בבית הספר אם הוא אוהב לאכול Turkey Bread עידו ענה לו, מה פתאום זה הרי Ass Bread …. בכלל משלב מסוים עידו ואיתי החלו לקחת אחריות בעצמם על החינוך של גאיה לטבעונות, זה משעשע וממלא גאווה לראות איך הם בשיא הרצינות עומדים על המשמר בכל הנוגע למסרים לא טבעונים שמגיעים אליה בטעות מתוכניות טלויזיה או ספרים. יש לנו קלטת ילדים אחת ישנה, בה מופיעה פרסומת לשוקולד פרה. בכל פעם שהפרסומת מתנגנת עידו ואיתי דואגים להוסיף – "אנחנו לא אוכלים פרה נכון גאיה?"

הזדמנות לדבר על טבעונות במשפחה

רוצים להפגש ולדבר על הורות ומשפחה טבעונית? בואו להפגש, ב 19 לחודש יתקיים פאנל הטבעונות השלישי שמארגנת עמותת עתיד טבעוני ואורי שביט, והפעם הפאנל יתמקד בטבעונות במשפחה. אני אהיה שם.
פרטים  והרשמה כאן http://vegansontop.co.il/vegan-family
אתם מוזמנים להעלות בתגובות לדף הזה שאלות ונושאים מעניינים, מבטיח להעלות אותם במפגש

פאנל טבעונות במשפחה

פאנל טבעונות במשפחה
מודעות פרסומת

10 מחשבות על “איך מתרגלים חמלה?

  1. מקסים, הפוסט הזה מאוד מעורר השראה. אני עדיין רווקה אבל ביום מן הימים ארצה להקים משפחה עם בן זוגי- גם הוא טבעוני. הנושא הזה של מה עושים עם הילדים, פשוט ככל שיראה לנו בראש, יכול להוות קושי גדול במציאות. הפוסט הזה ממש מציל חיים. תודה:)

  2. פוסט מקסים, רק חבל שהצגתם את הטבעונות כ"תחליף לדת". בין אם אתה חילוני ובין אם דתי, טבעונות היא לא "חיפוש אחר מטרה נעלה" כדי למלא איזשהו חלל. זוהי דרך חיים אנושית, שמסתכלת על המציאות ומתמודדת בגבורה עם ההשלכות של הבחירות שאנו עושים.

    • השתלדתי להמנע מהשוואה הזו, וגם לחילופין מהקבלה של הטבעונות לאתאיזם שגם היא צצה פעמים רבות
      הכוונה שאותה חשבתי שהבהרתי היטב היא שטבעונות ממלאת עבורי את התוכן הערכי והאידאליסטי שהיה חסר עד הופעתה בחיי
      תודה בכל אופן על ההזדמנות להבהיר 🙂

      • תודה על ההבהרה. אני שוכח לפעמים שבלוג הוא המקום האישי של הבלוגר, ולא במה לקביעת "מה נכון" 🙂

        וטבעונות = אתאיזם?
        שיספרו את הבדיחה הזו לרב קוק.

  3. כרגיל, כתוב יפה. אשמח לקרוא איך אתם מתמודדים עם ארועים כמו ימי הולדת של ילדים מהגן של גאיה. ששם מגישים פיצות, גלידות ושאר מרעין בישין… ממה שאני נתקלתי זה תמיד יוצר איזהו מחסום להזמנות עתידיות.

  4. איזה כיף לך ולבת זוגתך שבני הזוג שלכם טבעוניים! אני טבעונית ובעלי לא (גם לא צמחוני…) וההבדל הזה גורם להרבה ויתורים כואבים אצל שנינו, בעיקר בכל מה שקשור בילדים ובהרגלי הצריכה…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s