איזון חוזר

"נמאס לי להיות במטבח" היתה ההכרזה שגרמה לנושא להכנס סופית לתודעה. "אני כל היום סביב האוכל…" והאמת שגם אני כבר הרבה זמן מבשל את הפוסט הזה בראש. הגיע הזמן לדבר על שחיקה, על שיווי המשקל שמופר ועל העת לחפש אותו מחדש.

שיווי משקל

בגידול ילדים גיליתי בערך חודשיים אחרי שעידו נולד יש דינמיקה שמשתנה כל הזמן, השינויים מקורם כנראה בהתפתחות המהירה שעוברת על ילדים אבל ממש לא רק. סדר היום, השיחה, הטעמים של הילדים, הבחירות שלהם ועוד דברים משתנים וכתוצאה מכך מתרחשים שינויים מפתיעים אחת לכמה זמן בטעמים שלהם באוכל, במשחקים שהם משחקים, בשעה בה הם קמים בבוקר, באופן ההשכבה לישון. ואז אנחנו ההורים מחפשים את האיזון החדש, את השינוי הדרוש וההתאמה כדי ששוב המערכת תתאזן אלא שברגע שמושג שיווי משקל מתחיל שעון חול דמיוני לפעול עד לרגע בו שוב משהו יתשנה, האיזון יופר ושוב נחפש איזון חדש. מההתנסות ההיא קבעתי לעצמי כלל של לא להכנס לאופטימיות יתר וגם לא לפסימיות בכל מה שקשור לשגרה עם ילדים…

האמת שהיה בזה משהו מאוד מנחם כשגם הטבעונות המשפחתית שלנו הראתה שהיא נשמעת לחוקי הטבע, מקיימת את הכלל שלי ואפילו אינה פוסחת על המבוגרים. כי אולי אצל ילדים הדינימיקה היא מהירה יותר והסיבות הן פיזיולוגיות, אבל גם מבוגרים נוטים להשתעמם, למאוס, להתעייף ולהרגיש מיצוי אחרי זמן מה. בעצם היה מרגיע להבין שהטבעונות שלנו מתבגרת. עוברת שלב והופכת להיות משוכללת יותר ועברה עוד מכשול שלא היה שם בהתחלה וצץ רק עכשיו, ובדיוק כמו כל דבר אחר בחיינו היא תעבור עוד שלבים ותתפתח ותהפוך יותר ויותר חלק בלתי נפרד מאיתנו.

קיצור דרך: פיצה טבעונית במסעדת פורטובלו הטבעונית בפורטלנד

מעבר לטבעונות הוא שינוי מאתגר לכל אחד מההרגלים של חיינו. הטבעונות נוגעת בכל אחד מתחומי חיינו אבל אחד האתגרים הראשונים בהחלט הוא לנסות למצא מחדש את התפריט היציב והמאוזן שלך. מה לאכול בבוקר? ומה מנשנשים בין לבין, איך נראית ארוחת ערב? ואיך נראית יציאה למסעדה או פיקניק או טיול מחוץ לבית? מה אוכלים לפני אימון כושר? ומה אחרי? איך דואגים לא להשמין \ לרזות עם כל הפחממות \ ירקות האלה… השתלטנו על כל אלה בתהליך מאוד מהנה של התנסויות מרתקות במאכלים חדשים, מתכונים, חומרי גלם וטכניקות בישול ואפיה שלא הכרנו, טיילנו דרך המטבח ההודי, היפני, הסיני, המקסיקני, וכמובן הים תיכוני הטבעי לנו, שילבנו קניות וביקורים בשווקי איכרים, גילינו מחדש את המטבח, התאהבנו בלבשל טבעוני וכך באיזה שהוא שלב התייצבנו. אך תמיד קורים דברים בלתי צפויים על הדרך ששולחים אותך שוב אל מחוץ לאזור הנוחות, למשל האהבה לאבוקדו על טוסט בבוקר נקטעת כשרשרת האספקה והתכנון המתוחכם שנועד ליצור רצף אבוקדו בשלים יום יום כושלת 🙂 , הקפה פתאום לא טעים כשנגמר החלב סויה שאתה אוהב, והחיבה היתרה לדייסת שיבולת שועל מופרת בגסות כשנמאס לילדים לאכול אותו דבר כבר חודש יום יום, ארוחות מבושלות לארוחת ערב זה נחמד למשך תקופה אבל זה מעיק לשבת ולחכות לאוכל הרבה זמן ובעיקר לטרוח עליו כל ערב מחדש (שלא לדבר על הסידור לאחר מכן). ואט אט בגזרת הילדים בעיקר, מסתמנת מגמה, מאכלים אהובים ומובנים מאליהם נתקלים פתאום בסירוב, הטעם בפירות ירקות ואגוזים משתנה, המתכון שחשבת שהוא מנצח נזנח שוב לטובת חיפוש אחרי המתכון המנצח הבא, ופתאום נראה שזו מין עסקת חבילה כזו טבעונות זה הרבה עבודה במטבח? אי אפשר לקחת יום חופש?

 "The people who are trying to make this world worse aren’t taking a day off. How can I?" Bob Marley

אז ישבנו איזה ערב והסתכלנו לשגרה שלנו בעיניים, פצחנו בבריינסטורמינג זוגי, והחלטנו להחזיר את היוזמה לידיים שלנו ובדיעבד גם לשתף אתכם במסקנות –

אז מה עושים עם השחיקה ואיך מוצאים שיווי משקל מחדש?

  • קודם כל לוקחים הכל בפרופורציה ומתחייבים מחדש לסדר העדיפויות של חיינו. טבעונות זו בחירה, מפוכחת, רציונלית צודקת ואמיתית, להיות משפחה טבעונית ובריאה זו בחירה שחשובה לנו ואנחנו מחוייבים לה. בדיוק כמו הרבה מחויבויות אחרות בחיינו. הבחירה הזו ממלאה אותנו בהמון אנרגיה ושליחות, היא מתגמלת אותנו בכל כך הרבה מובנים ואנחנו אוהבים אותה כל יום יותר. באמת.
  • לא מתבלבלים בין השחיקה מהרצון לאכול בריא, מגוון וטעים והטרחה הכרוכה בלמצא לילדים מה לאכול בכל זה, לבין הערכים המובילים של חיינו שהם למשוך את ידינו ככל האפשר ממעגל האלימות הניצול והסבל, שהוא מנת חלקם של אלה שלא נולדו ברי מזל כמונו, להגן על זה שזקוק להגנה לשמור על זכויותיו למרות שקל לרומסן ולהוות דוגמא אישית לילדינו לא פעם בשנה ולא מהכורסא, אלא יום יום שעה שעה בצורה אקטיבית, בכל מאכל שנכין להם לאכול ובכל ביס שניקח לעצמנו לפה. בצורה אקטיבית ככל שנוכל להיות קולם של חסרי הקול.

חטיפים טבועניים – קיצורי דרך בזמן טיול רחוק מהבית

והנה כמה עצות מעשיות:
  • מבשלים כמויות יותר גדולות – קנינו סירים יותר גדולים, התחלנו לבשל בכל פעם כמות שתספיק ליותר ימים, התחלנו להקפיא אוכל, לא כיף לאכול יותר מיומיים אותו דבר, אבל תמיד כיף לגלות בפריזר שנשארו עוד מהקציצות ההן, או מהפיתות, רוטב בולונז, או כל מאכל אחר שניתן להקפיא (רינת אלופה בלאתגר את גבולות ה'מה אפשר להקפיא'…)
  • קפואים ושימורים –  איתרנו מספר מוצרים שעוברים מבחינתנו את מבחן הראויים להאכל אצלנו בבית וטעימים לילדים ושילבנו אותם באופן קבוע בתפריט. הם תמיד יהיו אופציה אחרונה, כי זה נעים לדעת שגם אם לא הכנו כלום תמיד יש ברירת מחדל טובה. נכון שבארץ זה לא קל כמו באמריקה, אבל אפשר למצא כבר מספיק מוצרי מזון חצי מוכנים. כדאי להחזיק שימורים של קטניות מכל הסוגים, תירס, וכל דבר אחר שאפשר לפתוח ולעשות ארוחה בשניה. ולפעמים גרגירי חומוס עם קצת פלפל שחור זה אחלה נשנוש אחר צהריים לילדים.
  • אז נכון שלא ניקח יום חופש מהבריאות אבל ארוחה אחת לא בריאה כשבאמת אין כח זה ממש בסדר מבחינתנו, במיוחד כשמבחינת הילדים מדובר בחגיגה. קורנפלקס עם חלב ( שקדים קוקוס או סויה) או דגנים אחרים שהילדים אוהבים יכולים לסגור ארוחת בוקר או ערב בשניה. כך גם פיצה פיתה, טוסט עם טופו, או חמאת בוטנים
  • תמיד מחזיקים פסטה מוכנה במקרר, רוטב אפשר תמיד לאלתר, בדרך כלל יש פסטו במקרר או רוטב אדום מוכן, אבל גם אם אין רוטב של שמן זית וזעתר ומעט שום זה מעדן.
  • מרק או סלט – זה פטנט ש"המצאנו" כשהיינו סטודנטים, במקום לשבור את הראש מה לאכול מכינים סלט מכל מה שיש, עם איזה רוטב יצירתי (טחינה זה הימור בטוח) או בדיוק באותו אופן מרק מכל הירקות שיש בתוספת שעועית, חומוס, או עדשים. לא כל הילדים אוהבים הכל, ואצלנו יש אופוזיציה חזקה לסלט, אבל למרבה המזל תמיכה מקיר לקיר במרקים.
  • יוצאים לאכול בחוץ – בסופי שבוע אנחנו כמעט לא מבשלים ואוכלים לפעמים גם צהריים וגם ערב במסעדה, זו לא חייבת להיות מסעדה טבעונית וגם לא מסעדה יוקרתית. אפשר לאכול בחומוסיה או בארומה גם.
  • ארוחת סנדויצים וירקות או סלט או ארוחת פירות ואגוזים – מענה מעולה למיאוס באוכל המוכר, המגוון כאן כל כך גדול שתמיד אפשר לחזור אל זה שוב בוריאציות שונות, עם ירקות אחרים, עם ממרחים חדשים. נסו להחליף ארוחת צהריים רגילה בארוחה של פירות ואגוזים (ולהשתעשע ברעיון של טבעונאות לחמש דקות :-))
  • קיצורי דרך – כשעושים פיצה לא חייבים להכין רוטב פיצה מעגבניות, וגם לא חייבים להכין רוטב פיצה בכלל. גם בצק לא חייבים אפשר לקצר עם פיתות מקמח מלא, יש רטבים מוכנים שסך הכל אם אתם משתמשים בעגבניות מרוסקות או רסק עגבניות ההבדל הוא לא גדול. זה אותו דבר רק עם תבלינים.
  • קל להכין חלב שקדים בבית וגם חמאת בוטנים ואגוזים גם חומוס טחינה וסלט חצילים, ואפילו ממרחי עגבניות מיובשות וזיתים, ובטח שריבות ורוטב פסטו. אבל הכלל שלנו אומר שמה שאפשר לקנות מבלי להתפשר מדי על הבריאות אפשר לקנות מדי פעם.
  • ג'אנק טבעוני – מדי פעם אנחנו מקצרים דרך וגם משמחים את הילדים עם פסטרמה טבעונית של טופורקי, גבינה צהובה טבעונית של דאיה או טחון מהצומח. הטרחה קטנה והשמחה גדולה. גם בארץ אפשר עם הצהובה של טופו יפני, עם  "טבע דלי" , קציצות מהצומח וטחון מהצומח וכל שאר המוצרים שמחליפים מוצרים מהחי. חשוב לזכור שהמוצרים האלה למרות טעמם מהווים מזון בריאות אמיתי לעומת הג'אנק שאותו הם מחקים בהצלחה רבה. אתם מוזמנים לבדוק את רשימת המרכיבים ולהווכח…
  • קרקרים, וופלים, לחמית, פת אורז, ביסקוויטים, ועוד הם טבעוניים, חלקם בוודאי אינו מזון איכות, אבל בהחלט ראוי להחליף מדי פעם ארוחה קלה בעיקר בטיולים ובעיקר עבור ילדים. הסוד הוא לשמור עליהם במינון נמוך, לשלוף אותם רק כשחייבים ורק אחרי הירקות והפירות, ובשום אופן לא להפוך אותם לחלק מהשגרה.
  • החזיקו תמיד ממרחים ורטבים שלא מתקלקלים מהר כמו טחינה גולמית, מיונז טבעוני, חמאת בוטנים, ריבה. כשנגמר האבוקדו או סתם כשאין משהו מעניין אחר במקרר הם יהיו חברים טובים לסנדויץ ספונטני…
אפשר לראות חלק מהמאכלים המוזכרים כאן באלבום האוכל שלנו בפייסבוק
נשמח לשמוע על ההתנסות שלכם עם השחיקה והאיזון מחדש

עוד נושא שמצריך איזון…

…ובפינתנו סימנים שמעידים שיש לך ילדים טבעוניים

:כשגאיה בת השנתיים מנסה להרוג נמלה בגינה ואיתי (בן התשע) מסביר לה בטון חינוכי 

…."!גאיה! גם לנמלה יש זכות לחיות"

רגע מיוחד שממלא אותי גאווה כפולה כשמישהו עומד להציע לגאיה מרשמלו, איתי כאח גדול מזהה את הסיטואציה ומונע את זה מראש  על ידי הסבר לחבר הנדיב שזה לא משהו שאנחנו אוכלים

מודעות פרסומת

8 מחשבות על “איזון חוזר

  1. איזה פוסט נפלא, מזדהה עם התחושה של טבעונות "בוגרת" יותר, "בשלה" יותר. כזו שהיא כבר חלק ממי שאנחנו כפרט וכמשפחה.
    מתגעגעת אליכם משפחה אהובה שלי!

  2. אני חושבת שיותר מהכתיבה היפה שלך יש פה הרבה עניין של אומץ, אומץ בלהכיר בקשיים יחד עם מציאת פתרונות ללא ויתור על אידיאלים של אי לקיחת חלק בעוולות הנוראיים לבעלי החיים ובריאות טובה.
    מקסים בעיניי, כל הכבוד.

  3. מקסים!!!
    ברגע שהדברים נעשים מאהבה הדרך נעימה וקלה יותר.
    על כן, גם אם "חוטאים" צריך לעשות זאת באהבה…
    כמו שרשמת, כמה אפשר כל ערב לעמוד ולבשל? וזה עוד לא הכל…מה עם הניקיון? אז לפעמים זה טוב וחשוב לקחת פסק זמן או יותר נכון לשבור את השגרה ולדעת גם להנות ממנה. הכל באיזון ובזרימה:-)
    תודה על פוסט מקסים ועל כל התמיכה שלך ושל משפחתך:-)

  4. כרגיל אחלה פוסט!
    עם זאת, ת.ל כי הגבינות הצהובות של "טבע דלי", כמו גם רוב מוצרי הצמחונות הקפואים (אני מתכוון למוצרים של סנפרוסט, זוגלובג ושות') עושים שימוש במוצרים שונים מן החי… לדוגמה חלבון חלב בגבינה של "טבע דלי" וחלבון ביצים בכל המוצרים הצמחיים של זוגלובג וסנפרוסט.

    מרגיז ביותר, והלוואי וישתנה בעתיד.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s