דמיינו עולם טבעוני

יום ראשון, וויקאנד, נוסעים לפיקניק עם חברים לכבוד יום העצמאות, דריכות כלשהי נרשמת כבר מהבוקר. מה מהבוקר? כבר שבועיים שאנחנו חושבים מה נכין ב "על האש" הטבעוני הראשון שלנו. יהיו שיפודי ירקות מושקעים עם טופו, ויהיו המבורגרים מהצומח ושני סוגי נקנקיות טבעוניות, חוץ מזה גם חומוס, טחינה, מג'דרה, ועוד ועוד. אני לא מתכוון להפליג בתאורי גועל של מנגל בשר, אני מרגיש שהצניעות מחייבת אותי, הכבוד לסובבים אותי, הכבוד למי שהייתי. בשר לא מושך אותי יותר,  מי שמכיר אותי מהעבר בטח יתקשה להאמין לי, למי שעישן פעם אני יכול לעזור בדימוי – זה כמו שסיגריה יום אחד כבר לא מושכת אותך למרות שעישנת הרבה שנים, ועדיין הריח הזה לא עובר לידי בלי לשים לב. הוא דוחה ומושך אותי כאחד. אין לי קרייביניג לזה בכלל. זה קשור כנראה לסיבה שבגללה הפסקתי. לא הפסקתי לאכול בשר כי זה לא היה טעים. הפסקתי כי התחלתי להבין שהבשר הזה היה פעם מישהו.

"המאבק האמיתי בלהיות טבעוני אינו קשור למזון. החלק הקשה ביותר בלהיות טבעוני הוא לפגוש פנים אל פנים את הצד האפל ביותר של האנושות ולנסות לשמור על התקווה. זה לנסות להבין למה אנשים, שמכל בחינה אחרת הם טובים ואכפתיים, ממשיכים לקחת חלק באלימות נגד בעלי חיים לשם הנאה או נוחות ותו לא.ג'ו טיילר

הציטוט הזה עובר לי בראש, ואני יודע עד כמה לילדים זה עוד יותר קשה מאשר לנו. אולי כי הם עוד לא צברו שכבות של נסיון ואכזבות מבני אדם, אולי כי יש בהם תמימות שיש רק לילדים, שמובילה אותם לחשוב שאם זה כל כך נכון, צודק והגיוני איך זה לא ככה?
חזרה לנסיעה, אני שומע שבספסל האחורי מתקיימת שיחה ערה בין הבנים, בדמיונם הם בוראים עולם אחר, עולם שבו הלוגיקה מתוקנת, והמוסר זורם כל הדרך מהלב ועד הצלחת. יש אינטגריטי גבוה אבל הם לא מכירים את המילה הזו עדיין. בעולם הזה, אוכלי הבשר הם החריגים, הבודדים והמעטים, בבית הספר יש להם ילד אחד כזה, וכולם ממש אבל ממש כועסים עליו איך הוא עדיין מתעקש לאכול בשר ולהתעלל בבעלי חיים להנאתו, וכשמזמינים אוכל במסעדה זה ברור לגמרי שהכל יהיה טבעוני, רק אוכל הבשר האומלל שעוד לא נגמל, מברר לגבי כל מנה האם הוא יוכל לקבל אותה בגרסה המיושנת. עולם שנגמל מהרגל ישן.
ואני ורינת משתתקים ומקשיבים, בדרך לחגיגת יום העצמאות של מדינה שנולדה מרעיון שהתחיל במלים "אם תרצו", נסחפים לרגע אחרי החזון שמגיע מהספסל האחורי, מחייכים לעצמנו ושוקעים בסיפוק ובאושר רגעי…האם עולם כזה אפשרי? האם נזכה לזה יום אחד? אני חושב שכן. ממש כמו רוב הדברים הטובים זה יוולד ממשבר, הקרקעות יאזלו, המחירים של האנרגיה והמים, יהפכו לבלתי אפשריים. המעבר של יותר ויותר אסייתים לתזונה מהחי יגרמו למחירי המזון לעלות מאוד, הלחצים על הכלכלה העולמית יגברו ולא ניתן יהיה עוד להאכיל את תושבי המדינות המפותחות בשפע אליו הורגלו ולהמשיך להרעיב מאות מליונים במדינות המתפתחות, העולם יתחיל לפעול, תחילה מדינות המערב, מזון מהחי ימוסה בהדרגה עד שנגיע למצב בו יהפוך למוצר יוקרה לעשירים בלבד, כמו פראדה או פרארי, רוב בני האדם יעברו לתזונה צמחית תחילה מכורח, אבל עם הזמן חברות המזון יתאימו את עצמן ויפתחו מוצרים שישתוו בטעמם למזון מהחי, והכורח יהפוך להרגל נח, טעים, זול, בריא, בר קיימא, בשר יאכל רק במקרים מאוד נדירים ועל ידי מעטים. העולם יהיה טבעוני….כן אני מסכם לעצמי בראש פיקניק על האש זה משהו שאיננו בר קיימא יותר. עד שמעירה אותי פתאום השאלה, "אבא, מתי כבר נגיע לזה?"
חג עצמאות שמח!
מודעות פרסומת

12 מחשבות על “דמיינו עולם טבעוני

  1. … ואימרו אמן !
    אני אגב מוכנה גם לשמוח עד אין קץ גם בכך שהמשפחה שלי תעבור לטבעונות או לפחות תתמוך במעבר , אבל נראה לי שבין אם ארצה או לא ארצה, זו אגדה…
    וכרגיל נהינתי לקרוא עוד פוסט מקסים. תודה!

  2. בהודו זה כבר (או יותר נכון- היה) קיים, כמעט הכל שם טבעוני, או בשפת המקום, pure veg מגוון, טעים, בריא
    זה הסטנדרט וזה וכיף גדול!

  3. אני מאד מקווה שהמעבר לעולם האוטופי יקרה בטרם המשבר. שכן אחרת הוא יהיה, כמה אירוני, עקוב מדם. ואני חושב, או חושש, או בעצם חרד, שההחלטה לעשות את השינוי, אם בטוב ואם ברע, תתרחש עוד בימי חיינו- שעון החול של האנושות מתקתק, ויפה שעה אחת קודם.

  4. ואני אומר אשרנו הילדים התמימים והטהורים שיכולים לחלום את מה שאנחנו לפעמים כבר לא מעזים… ומתוך כך גם לחולל את השינוי!
    וברוח הפוסט, גם מדינתו הרי קמה מחלום, כאשר אלטנוילנד היה בתחילה ספרות בדיונית לעילא ולעילא.
    פוסט מקסים והילדים עוד יותר! 🙂
    ד"ש ונשיקות
    זהר

    • זה אמנם ישן, אבל אני אגיב…
      אלטנוילנד עדיין בחלקו ספרות בדיונית. אם לתת כמה דוגמאות מיני רבות: שם חיפה היא העיר הבירה, בגלל המיקום שלה ובגלל שירושלים דתית מדי (ותל אביב לא היתה קיימת עדיין כשכתבו את הספר הזה – למעשה היא נקראה על שמו: "תל (ישן) – אביב (חדש)" היה שמו של הספר בעברית) ושם בנו תעלה מהים התיכון לים המלח שמפצה על שאיבת מים מהכינרת ויוצרת מפל לפני ים המלח שמייצר חשמל נקי.
      יש עוד הרבה דוגמאות, ובכל זאת נמשיך לקוות שהחזון יתגשם ושכולם יהיו טבעונים!

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s