חופשה טבעונית ילדותית

הגיעה לה הפעם הראשונה מאז שעברנו לטבעונות שיצאנו לחופשה משפחתית, טוב לא בדיוק. היינו בחופשה בישראל אבל זו לא היתה חוכמה כשיש את כל המשפחה מסביב ושני בסיסי אם טבעוניים חמים אוהבים ומשפחתיים.

זו חופשת האביב כאן, חופשה של שבוע מבית הספר לכבוד תחילת האביב, שכאן בפורטלנד יותר גשום סוער וקר מאשר שיא החורף בישראל, אין זמן טוב מזה לקחת הפוגה מההתמודדות עם גנרל חורף ולקפוץ לאחד הלוקיישנים האקזוטיים הפזורים להם סביב היבשת הזו, וזמינים במטווחי טיסה (כמעט טיסת פנים). האיים של הוואי הם מהיותר פופולריים, מזג האויר שם בדיוק כמו שצריך ולמרות שזה באמצע האוקיינוס השקט זה הרי חלק בלתי נפרד מארה"ב…

אז איך טבעונים יוצאים לכזו חופשה? בבדיקה ראשונית הבנו שלאי Maui שמזוהה יותר מכל עם ספורט ימי, לוויתנים, וחופים מדהימים אין זיקה גדולה לטבעונות. הדבר הכי קרוב לזיקה הוא סופר מקומי בסגנון Whole Foods צמחוני ואורגני. באמריקה יחסית קל להסתדר עם צמחונות, וגם עם טבעונות אפשר לשרוד אבל בחופשה שכל מטרתה היא מנוחה מול בריכה או לכל היותר הים?

אז לקושי הזה הסתבר יש כל מיני פנים. והחופשה הזו זימנה לי את כולן, חופשה הוא זמן שבו משחררים קצת את הרסן ומאפשרים לאכול יותר ופחות (יותר כמויות פחות בריא) זה גם זמן שבו בניגוד לשגרה הטבעונית היומיומית אתה רוצה פחות לשהות במטבח לטובת חוף הים או משהו דומה…

מעבר לקושי הפרטי שלנו כהורים שעליו אדבר עוד רגע, גם הילדים חווים קושי, באופן טבעי כי ילדים נוטים פחות להתפשר בנושאי אוכל, יותר קשה להם לאכול אוכל לא טעים רק כי הוא טבעוני, יותר קשה להם להתחבר לכאב של מישהו אחר כשלהם קשה. סנדויצים הם פתרון לא רע (עם חומוס, עם אבוקדו, ריבה וחמאת בוטנים), אבל לילדים שלנו יש סבלנות לסנדויצים שפוקעת בדיוק אחרי שלושה ימים רצופים. ואז כאשר כל מה שיש להציע להם זה רק veggie-burger זה לא קל…

אבל לקושי הזה אנחנו רגילים, הוא לא שונה מהותית בחופשה. דווקא החופשה הקצינה תחושה אחרת שנמצאת שם תמיד והיתה הרבה יותר מורגשת בנסיבות.

החיבור שלנו כתרבות בין הנאה לאוכל, ואוכל להנאה צורם לי כבר הרבה שנים. יש לו חלק לא קטן בתופעת ההשמנה המסוכנת של קורבנות התרבות המערבית. ויש לו חלק גדול בתירוץ שאנשים מוצאים לאכילת בעלי חיים. זה הרבה יותר בולט כשרואים אנשים בחופשה ובבילוי, נראה כאילו כל מה שנשאר למבוגרים לפעמים הוא להתעסק באוכל ובעיקר בשר. לפעמים אני מסתכל על ילדים ומקנא בהם איך סדר היום שלהם מלא בהנאה שכמעט ולא קשורה אף פעם באוכל, תמיד במשחק, בהשתובבות, באינטראקציה, לא באוכל. זה לא שילדים לא אוהבים מאוד מאכלים מסוימים, זה רק פחות רגשי אצלהם, פחות פולחני, פחות אובססיבי, פחות מחובר למי שהם. הרבה יותר רציונלי. במקום שבו זה צריך להיות. אוכלים כדי שיהיה כח לשחק ולהנות מהעיקר. לא יותר.

אני נהנה לבקר את ה"חומרנות" הזו אבל לרגע לא מתחכש להיותי חלק בלתי נפרד ממנה, גם היום, אולי קצת פחות מפעם, אולי קצת בצורה יותר מודעת, ובלי קשר בכלל לטבעונות אני אוהב לאכול, אוהב לשתות, אוהב להתרגש מאוכל, אוהב לדבר על אוכל, וחושב שזה לא סותר לרגע את הטבעונות להפך! בכל זאת מדובר במעריץ גדול של הטבעוניות שנהנות יותר . אבל פתאום חוויה של חופשה שבה היציאה מהשגרה לאו דווקא צריכה להגיע מכיוון האוכל, שלחה אותי לחפש את שבירת השגרה בגזרות האחרות של החופשה, אלה שקשורות בלשים פחות דגש על זמני הארוחות ויותר דגש על מה שביניהם. זה היה קצת שוב לחשוב כמו ילד, בלי לחשוב על ארוחת בוקר מפוארת, או המסעדה השווה של הערב. ברגעים שבהם פיסלתי ןחפרתי בחול, תפסתי גלים (body surfing אתם חייבים לנסות!) או שנירקלתי לא הרגשתי שום קנאה או חסך מול נופשים מדושנים שישבו במסעדה ורק צפו על הים. אולי זה גיל 40 שיגיע השנה, אבל הרגשתי קצת איך בזכות הטבעונות אני מתחבר הרבה יותר לכמה חוויות ילדות…

ובכל זאת כמה נקודות לסיכום הפרק של איך צולחים חופשה?

  • בחרנו בדירת נופש עם מטבח ולא מלון וכך היה לנו תמיד את האפשרות להכין בעצמנו ארוחות ולצאת מהבית עם צידה לדרך
  • מביאים חלב סויה ועוד מצרכי מזון חשובים ועמידים
  • עושים קניות בסופר המקומי של המון פירות וירקות
  • סנדויצים, קרקרים, חטיפים, פירות, ירקות בכל בוקר יוצאים איתנו לדרך
  • נעזרים באתרי אינטרנט למסעדות מקומיות, יש את הטבעוניים כמו vegman וגם happy cow ויש גם אתרים כלליים שמכילים סיווגים לטבעונות וצמחונות כמו yelp ו urbanspoon למרות שאין מסעדה טבעונית אחת על האי, ישנן לא מעט שמגישות מנות טבעוניות, אחדות מהן מעולות!
  • דואגים שהילדים לא יהיו רעבים מאוד אף פעם (טוב זה פחות או יותר ממילא הגוב דיסקריפשן שלי כהורה טבעוני פולני :-))
  • יותר ממתקים טבעוניים שאינם חלק מהשגרה כמו ופלים, גלידות סורבה, וגולת הכותרת מילקשייק וניל סויה של סטארבקס (שימו לב שהמילק שייק תות איננו טבעוני יותר!)
  • מתמקדים בעיקר – הכיף הוא לא (רק) אוכל
מודעות פרסומת

6 מחשבות על “חופשה טבעונית ילדותית

  1. אסף, פוסט מקסים . אני מוצאת חיבור בין המילים שלך למחשבות שלי על הקשר בין אוכל ונהנתנות והאמביוולנטיות שבו, ובכלל מאוד מעניין לקרוא אותך . בתור טבעונית יחידה בין אוהבי!! ( גוועלד. לא יודעת איך הם יצאו לי ככה) בשר אני חושבת המון על איך לטבען את הילדים והתובנות שלך מאירות פינות חשוכות .
    חג שמח מקיימברידג אשר בממלכה המאוחדת :-).

  2. מקסים,מתחברת לתחושה ומכירה את זה מהטיול האחרון שלנו, בעיקר יצא לנו להיות במלונות עם הכל כלול ומתוך בופה ענקי בסופו של דבר הצלחנו למצוא אולי 3 מנות שיסתדרו לנו על הצלחת 🙂 אבל היה מעולה…
    תודה על הכתיבה וחג שמח. (גם מהממלכה המאוחדת מסתבר )

  3. פוסט מעולה. וכל כך נכון, אנחנו מתעסקים כל כך הרבה באוכל וכל כך מעט במה שבאמת עושה טוב לגוף ולנשמה.

  4. כיף לקרוא וכיף לשמוע עוד מחוויות המשפחה הטבעונית 🙂
    גם לי מציק המקום שתופס האוכל בהנאות החיים בעולם המערבי- מוזר שדווקא אצל האדם המערבי בן המאה ה- 21, שהצליח לכאורה לצאת ממירוץ ההישרדות של הטבע, זו נשארה ההנאה המרכזית בחיים. כל כך מרכזית עד שהיא שווה את זוועות תעשיית המזון מן החי.

  5. אין כמו פאפאיה ואננס של הואי — במיוחד לילדים!
    אננס זה פשוט: אם הוא נראה טוב ומריח טוב – יהיה טעים. פאפאיה מסובך יותר לבחור וכדאי להעזר במקומי שמבין.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s