ילדים רוצים להיות כמו כולם

הנה תמצית הקושי שבהורות טבעונית. אתה במודע לוקח מהילדים שלך את היכולת "להיות כמו כולם". זה לא שבזה מסתכמות השאיפות שלנו כהורים עבור ילדינו, ברור שלא. אבל בכולנו יש צד כזה כהורים שנורא חשוב לנו שהילד שלנו יעשה דברים שבני גילו עושים, שלא יהיה שונה, שיהיה במקום טוב שם בין כולם. אהוב מקובל לא חנון אבל גם לא נועז מדי. אנחנו רוצים שהם יהיו כמו כולם גם כי אנחנו מחפשים איך לעשות בשבילם הכל, לדאוג שיקבלו כל מה שרק אפשר. והנה במודע אנחנו לא מאפשרים לקבל מה שאחרים כן.

בולנטינז דיי באמריקה, הילדים ילכו לבית הספר ושם יחלקו אחד לשני כרטיסי ברכה עם ממתק (כמובן שתרבות הצריכה גרמה לזה שהכרטיס ברכה הצטמצם למלים מ: אל: והממתק הפך לעיקר) והנה שוב צצה לה בהפתעה התמודדות חדשה. האם מאפשרים לילד לקנות ממתקים לא טבעוניים לכל הכיתה? ומה עם כל 30 הממתקים שיקבל מחבריו? האם ניתן לצפות שיהיו שם כאלה שיוכל לאכול בכלל (למזלנו כן – הסוכריות הפופולריות סקיטלס הן טבעוניות)

היום הלכנו לקולנוע ובכרטיס היה כלול פופקורן (נא להכיר פופקורן טבעוני, הצהוב הזה הוא לא חמאה אמיתית אלא שמן סויה) שתיה (כל הסוגים בתנאי שיש בהם הרבה סודה וממתיק מלאכותי או פרוקטוז קורן סירופ, בשביל מים יש את הברזייה ) וממתק בצורת סוכריות m&m's לא טבעוני כמובן. הם שניהם ויתרו מראש על הממתק, והלב שלי שנמלא גאווה טבעונית גם נצבט קצת בכל זאת.

בהלואין כשכל ילדי אמריקה מסתובבים עם שקי ממתקים כאחוזי תזזית, מצאנו פתרון יצירתי. את כל הממתקים שהילדם אספו (למעט מדגם מצומצם וקטן) חילנקנו חזרה לילדים שעברו בביתנו והציעו תעלול או ממתק.

בבית הספר במסגרת פעולות התרמה לועד ההורים, אבות מתנדבים לעמוד בדוכן פנקייק ולהכין פנקייקס לכל השכבה. האניסטינקנט האבהי שלי דוחף אותי להתנדב אבל אני לא מוכן לעמוד ולהכין מאכל מביצים וחלב. למזלי הפעילות בוטלה מחוסר עניין (לא נקנו מספיק כרטיסים)

אבל זה לא נגמר בזה, תמיד מחכה ההתמודדות הבאה, בקיץ עידו ואיתי ילכו למחנה קיץ (קייטנה בתנאי פנימייה) ונושא האוכל מטריד אותנו כבר מעכשיו.

צריך לדעת לשים את הגבול האישי והמשפחתי שלנו בין ויתור לעמידה על עקרון – זה בדיוק כמו כל גבול אחר, וצריך לזכור, ילדים טבעונים אינם מבוגרים, מותר להתפשר איתם בעיקר כי ילדים הם השקעה לטווח ארוך, אבל גם כי לילדים אין יכולת לביצוע הרמטי של החלטות ערכיות. ולכן לעתים כדאי פשוט לוותר מקומית, להוריד את רמת החיכוך והתסכול ולהרוויח את ההתמדה והחוסן שלהם לעמוד בקשיים של הטווח הארוך

פצו אותם במקומות אחרים, תראו להם שיש יתרונות אחרים לטבעונות (למשל מי שאוכל המון דגנים מלאים יכול להתפנק מדי פעם ולאכול משהו לא בריא, כך גם לגבי מי שאוכל המון ירקות ופירות)

תנו להם הרגשה שהם מיוחדים. צרו גאוות יחידה. תנו לילדים להרגיש שהשוני הוא ייחוד, זה ערך חינוכי חשוב מהרבה בחינות אחרות לילדים שלכם, ההליכה אחרי המכנה המשותף והצורך לעתים לבלוט גובה מחיר כבד מילדים בגילאי ההתבגרות, כל מי שהיה שם יודע, ועל כן כשתיצרו עבורם את הטבעונות כאמצעי הבידול והייחוד שלהם במובן הטוב הם יוכלו להתחבר ואף להנות מזה. (אין לכם מושג כמה הם שמחו לשמוע אתמול בסרט שהשחקנית הראשית בו היא גם טבעונית וגם יהודייה – נטלי פורטמן!)

דברו על ערכים! היו מנהיגים. ילדים מאוד צריכים את זה בכל מקרה, הם מתהפנטים מלראות את ההורים שלהם מובילים, ערכיים, החלטיים בנושאים כאלה, הם ישמחו לצאת למסע שכזה שבו הם חלק מסיירת קטנה ומצומצת של משהו טוב.

חברו את האיסור או המגבלה לערך אליו הוא קשור – אם זה שוקולד חלב תזכירו להם שהפרה שעומדת שם ברפת כל חייה בשביל שלנו יהיה שוקולד כזה. עשו את זה בטעם (לא בזמן של כעס אלא לאחר מעשה או מראש)

נסו לשים לב עד כמה יש מחיר לכך? לעתים זה נראה יותר ממה שזה, כותרות מאיימות כמו טיול שנתי, מסיבת כיתה, או אירוח אצל חברים מתגלים כפשוטים כשמגיעים אליהם. אם הטבעונות נחה במקום בטוח והגמישות פועלת על אזורים אחרים תמיד תמצא הדרך

מודעות פרסומת

9 מחשבות על “ילדים רוצים להיות כמו כולם

  1. אתה כותב כל כך יפה, נקי… מהלב. מתברר שכולנו מתמודדים עם אותן מחשבות וזה מקל מאוד לקרוא את זה 🙂

    בטח הלכת כמו טווס כשהם ויתרו על הממתק, מבחינתנו זה רק ממתק, לילד זה הרבה יותר מזה ומגיע להם חתיכת חיבוק על זה!

  2. אסף אתה כותב מקסים.
    מהלב אל הלב, נוסך בי המון ביטחון ותחושת שייכות לציבור ההורים (וההורים לעתיד) הטבעונים.
    אתם נשמעים כמו משפחה מוצלחת וכייפית במיוחד. 🙂
    תודה!

  3. הילדים שלך מרגשים אותי. כמו כן האומץ שלכם בתור הורים "להסתכן" במוזרות של הילד מתוך ערכיות תוך התחשבות מקסימלית בילד.
    אני מרגיש קוראים שאינם טבעונים מרימים גבה וחושבים לעצמם "למה אתם מענישים את הילדים?", אך אני רואה זאת כמו לגדול בעידן של APART-HIDE ולהעניק לילדים ערכים מוסריים שיכולים להיות ברורים כשמש לכל מי שמביט מהצד, ולא דרך מה שמכרו לו וכל כך נוח לו להאמין בו.
    כל הכבוד! זה מחמם את הלב שיש משפחות כמוכם.

  4. אני חושבת, כמי שגדלה כחריגה בהרבה מובנים, אם כי לא כטבעונות, שהדבר הכי חשוב זה לתת לילדים מספיק בטחון, כדי שהם יתמודדו עם החריגות והשוני ממקום של עוצמה, ולא ממקום של חולשה ומגננה. נשמע שזה מה שאתם עושים וזה נפלא. 🙂

    חוץ מזה, סתם רציתי להוסיף, שאפשר להכין פנקייק'ס טבעוניים מאוד בקלות. אז פעם הבאה שיש יום התרמה בבית הספר, אתה יכול פשוט לטגן בלילה משלך, והיא תהייה לא פחות טעימה ממה שהאחרים יטגנו. אם אתה רוצה, אני יכולה לכתוב מתכון.

  5. בתור מי שגדלה להורים עם הרבה ערכים חינוכיים (על מי אני עובדת? רק אמא. אבא בעיקר פינק), והרבה איסורים שהבדילו אותי משאר הילדים (דווקא לא טבעונות- זאת באה בשלב מאוחר ועכשיו אני עובדת על לטבען את אמא בתמורה לחינוך שהיא נתנה לי), אני יכולה רק להגיד שאני מאוד גאה ומרוצה בחינוך שקיבלתי, גם אם להיות שונה בילדות זה לא קל לפעמים. בזכות החינוך הזה למדתי לא ללכת עם העדר, לא לבחור בחירות עיוורות רק כי הן מקובלות, אלא לחשוב בשכל ישר ובעיניים פקוחות וללכת בדרך הנכונה בשבילי. וכמובן, דחיית סיפוקים זה אחד המרכיבים הכי חשובים בחינוך בעיני, זה מה שנותן לך את היכולת לתכנן לטווח ארוך ולא להתמרמר בחיים, מרכיב שנשמט מהחינוך כבר שני דורות לדעתי….
    הילדים שלך יודו לך כשיגדלו, אם הם לא מודים לך כבר עכשיו, ויגדלו לך ילדים לתפארת, שיודעים להתחשב בסביבתם ולהיות אדיבים ונדיבים , ואתה תתגאה בהם. בהצלחה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s