איך מתחילים להיות משפחה טבעונית?

הרגע בו הבנתי שמעתה אני טבעוני היה רגע מאוד לא שגרתי. זה היה בזמן טיסה. לבד. בדרך לנסיעת עבודה. אבל זה לא שינה כלום, ידעתי שהחלטתי ושזהו. זו היתה החלטה שהגיעה עמוק מבפנים בלי שום יכולת לערער עליה, שיקול הדעת ההגיוני הגיע כשחשבתי מה יהיה עם שאר המשפחה, איך לוקחים אחריות על כזה מהלך? זה מעשי? זה בריא גם לילדים?

הסתובבתי שבוע כטבעוני מבולבל, כזה שלקחו לו את חייו הקודמים אבל עוד לא הגישו לו נוסח סגור ומוגדר של חייו החדשים, וכיאה לתקופת ביניים שכזו הוא נע ונד, אוכל בזהירות, נצמד למה שברור וידוע (כמו למשל לאכול סלטים, חומוס, הרבה תוספות) ובינתיים מנסה להבין מה הוא אמור לעשות

אוכל טבעוני לא היה זר לי. כבר הרבה שנים שאנחנו מכינים את עצמנו בלי לדעת לקראת המהפך הזה. מתישהו לפני 7 שנים בערך עברנו מהפך בריאותי קטן, הפסקנו לעשן, התחלנו לעשות ספורט ועם זה הגיעה גם המודעות לבריאות, בקצב מהיר מאוד שינינו את כל מה שידענו על אוכל או לפחות כל מה שידענו אבל לא עשינו. התחלנו לאכול דגנים מלאים ולהנביט קטניות, להכין הרבה אוכל ביתי ובריא, לדלג על בשר, סצינת הקינואה לא דילגה עלינו, ולפרנס את ניצת וטבע לא התחלנו רק לאחרונה (האמת שעכשיו אנחנו מפרנסים יותר את whole foods אבל העיקרון ברור)

אז התחלתי לקרוא באובססיה את כל אתר אנונימוס, אחר כך את כל אתר שב"י, קיבלתי משם הרבה מאוד לינקים והלכתי אחריהם, הסתבר לי שטבעונות בילדים זה לא רק להיפים. קניתי את הספר מחקר סין, וקראתי אותו במהלך הטיסה חזרה, בחניית ביניים שהיתה בין טיסות הספקתי לחפש ביקורת על מחקר סין, ולשמור אותה לקריאה בטיסה הבאה (אפשר לקרוא בדף הקישורים על כך יותר). עברתי על כל אתרי התזונה הידועים מחפש עוד ועוד אישורים והתמונה התחילה להתבהר לי בראש.

חזרתי הביתה ויחד עם רינת החלטנו שאנחנו בפנים, אבל שכדאי שנגשש עוד קצת מה יהיה עם הילדים, בנטפליקס ראיתי ערב אחרי ערב את forks over knives ואת food inc. בימים שלאחר מכן ראיתי עוד כמה סרטים בנושא, כמו ההרצאה הנהדרת של ניל ברנרד וכך נחשפתי גם אל PCRM הסרטים האלה  נחרטו בזכרוני לתמיד כאלה שעיצבו את תפיסת הטבעונות שלי. תוך כדי גם התחלתי לקרוא את לאכול בעלי חיים של ג'ונתן ספרן פויר שקיבלתי מאחותי

ראיתי גם את 101 סיבות להיות טבעוני ועוד פעם אחת את ההרצאה של גארי יחד עם רינת (אחרי שראיתי אותה כבר פעם שניה עם הורי ואחותי) והתחלתי לחפש מידע סותר. מעבר לביקורת המפורסמת על מחקר סין שהתעמקתי בה במשך ימים כולל במכתבי התשובה של פרופ קמפבל לדניס מינגר מצאתי הרבה מידע מבלבל על סויה…נתקלתי בדעתו המרגיעה של פרופ' צבי צדיק  קניתי וקראתי במשך כמה ימים את disease proof you child של ד"ר ג'ואל פורמן (שנקרא ילדים עמידים בתרגום לעברית) גיליתי שטבעונות איננה כל כך שונה מהתזונה שאנחנו ממילא מאמינים בה. הבנתי שטבעונות זה בעצם ללכת עד הסוף עם מה שאתה מאמין בו גם בתזונה שלך וגם כשאתה הורה טבעוני אין לך ממש אפשרות ללכת על טבעונות של ג'אנק. ילדים לא יכולים להיות טבעונים על ג'אנק. לטוב ולרע.

מילאנו את הבית בסוגי חלב חדשים ושונים, מעדני סויה וקוקוס (אמריקה…) תחליפי נקניק ונקניקיות של טופורקי (כדי להיות ממש מגובים ובטוחים) והמון ירקות ופירות (אפילו יותר מבדרך כלל). על השולחן הונחו פירות וירקות שטופים ואגוזים וגרעינים. אבל ההתחלה היתה מוזרה, פתאום אין מה לאכול בבוקר. ומה אוכלים לארוחת ערב? מצאנו את עצמנו מכינים ארוחות לא שגרתיות – מנות חמות על הבוקר, פירות וירקות במקום ארוחת ערב, זרמנו.

משוב חיובי החל להגיע – איתי שלא אכל פירות וירקות כמעט בכלל מאז גיל 3 החל לאכול מהם מיוזמתו ובשפע. שלושתם מצאו את עצמם מהר מאוד עם חלב סויה או קוקוס בתור הדבר הכי טבעי בקורנפלקס והרגשנו שנוצר בסיס יציב להמשך הדרך.

בספטמבר 2011 ביקרנו בפסטיבל הטבעונות השנתי של פורטלנד ה VegFest שהגיע בדיוק בזמן, נחשפנו להמון מידע חדש, התייעצנו, התיידדנו, ואפילו השתתפנו בהפגנה נגד קרקס חיות שהופיע באותה עת בעיר!

אני חושב שפתיחות להתנסויות באוכל הן דבר שניתן לחנך ילדים אליו, זה גם מושפע מדוגמא אישית, כאשר ההורה עצמו בררן באוכל ושמרן בטעם הילד יתקשה לגדול אחרת. על בסיס הפתיחות הזו כדאי להפגין פתיחות וגמישות בכל הנוגע למה היא ארוחה. גדלנו אנחנו על כך שהחלק החשוב בארוחה הוא הבשר ואחר כך תוספת הפחממות, אנחנו יודעים היום שזה בדיוק הפוך. דווקא הירקות והפירות שהם במקרה הטוב תוספת וקינוח בארוחה, הם החלק החשוב ביותר בעוד הבשר והפחממה הריקה מיותרים, כשמבינים את זה אפשר פתאום להגדיר ארוחות אחרת לגמרי. למשל לנשנש המון פירות ואגוזים. מלמדים אותנו לא להתמלא לפני הארוחה, ולא לנשנש בין הארוחות אבל שוב אנחנו יודעים היום שזה לא נכון, עדיף לנשנש כל שעתיים אוכל בריא ולהמנע מלהגיע למצבי רעב קיצוניים שגורמים לאכילת יתר, וגם לתנודות ברמות הסוכר בדם. ילדים ממילא לא יכולים להתמלא בארוחה ותמיד מחפשים משהו נוסף לאכול אחרי שעה שעתיים.

ילדים, או לפחות אלה שנולדו לי, לא באמת אוהבים בשר ועוף, אנחנו פשוט דוחפים להם אותו מגיל כל כך צעיר ובמשך שנים מנהלים מאבקים כדי שיאכלו אותו. ברגע שהוא ירד מהתפריט התרחשה הקלה. לא כך הדבר לגבי גבינות וביצים, ובאמת במשך תקופה של חודש הילדים עוד המשיכו לאכול בתדירות הולכת ופוחתת מוצרי חלב וביצים בעיקר מחוץ לבית. נהגנו בהם בסובלנות והשתדלנו לא להתעמת ישירות עם הבעיה אלא לעקוף אותה – כלומר להקדים את הרעב בהצעת אוכל שאנחנו בוחרים, לתת המון פירות ירקות ואגוזים ולדאוג שיהיה אוכל טעים. להתפשר על אוכל בריא לטובת אוכל טבעוני ולו רק כדי להמחיש להם ולנו את זה שזה אפשרי.

הנכונות ללכת רחוק עם החיפוש אחר תחליפים גם הוא מאוד חשוב. חשוב לילדים לראות שבאמת משתדלים עבורם וחשוב באמת למצא את נקודת האיזון המשפחתית החדשה בנושא אוכל. לדעת להכיר מה כל אחד אוהב עכשיו. להיות גמישים לכך שלפעמים כל אחד בשולחן יאכל משהו אחר וזה לגמרי בסדר. למשל נזכרנו ברוטב פסטו והמצאנו את האלטרנטיבה שלנו לטוסט גבנ"צ הקלאסי עם פסטו ביתי ופרוסות טופו בתוכו, זה התגלה כלהיט ומשמש מאז ועד היום בתור מנת הניחומים המהירה והפשוטה ביותר. בפסטו בטופו ובצנובר יש המון ברזל, סידן וחלבון, הלחם מספק פחממה, והשמן זית מוסיף עוד קלוריות חיוניות (לילדים לא לנו :)) ויש ארוחת ערב קלילה וכיפית.

השלב הבא היה הערכות לבית ספר, והתמודדות עם לאכול "לא מה שכולם". שווה להקדיש לזה פוסט נפרד.

המשכנו לתמוך ברצונות שלהם לאוכל לא טבעוני מתוך הבנה שלילדים קשה להפרד מהרגלים, ולא מדובר בהתעקשות סתם. גם מתוך הבנה שילדים בניגוד למבוגרים לא מסוגלים להכיל מורכבות מוסרית כל כך גדולה וקיצונית (איך ביצה עוברת מלהיות אוכל בריא לאוכל שאסור לאכול?) לשמחתנו הבקשות לאוכל כזה הלכו ודעכו. כיום גם אם אין מה לאכול הם לא חושבים בכלל על האפשרות של לאכול אוכל לא טבעוני. זו פשוט לא אופציה גם עבורם.

ערכנו שיחות בעיקר בזמני ארוחות, על נושאי זב"ח ועל נושאי תזונה ובריאות, הנושא תמיד הועלה על ידם. והם נמשכים למידע על זה עד מאוד. הם עדיין משתאים איך יתכן שהעולם הוא כזה ואנחנו לפעמים מצטערים שהיינו צריכים לקרוע את מסיכת התמימות מעליהם.

בהתחלה הקושי הפרטי שלהם האפיל על היכולת להזדהות באמת ולעומק עם סבלם של החיות והרגשתי שהם יותר מסכימים איתנו מהראש ולא מהלב, נכנעים לגחמות של הוריהם שהשתגעו…עם הזמן הרגשתי איך זה משתנה, איך מפעם לפעם הם אלה ששואלים ומוודאים שאין חלב ואין ביצים במה שהם אוכלים ושאין שום סבל של בעלי חיים שכרוך במה שהם אוכלים. הם למשל לעולם לא יכניסו משהו לפה לפני שישאלו מה הוא מכיל. ויקפידו לשאול "גם דבש אין בזה?" בכל פעם שעלול להיות חשש.

מודעות פרסומת

25 מחשבות על “איך מתחילים להיות משפחה טבעונית?

  1. אני באמת מעריכה אתכם על הגישה לסביבה והגישה החינוכית לילדים. אבל שאלה לי-באמת-מה רע בביצי חופש אורגניות?כאלו שהתרנגולות לא קיבלו אנטיביוטיקה, הסתובבו בחופשי, ואכלו מזון אורגני?

    • הי מיכל,
      תודה על התגובה.
      זה שאלה שיש לה שני רבדים – אחד פילוסופי ואידאולוגי והשני עובדתי
      נתחיל עם העובדתי – תרנגולות חופש זה ביטוי מכובס, שנועד לטשטש את העובדה שמדובר בתרנגולות שביום היוולדן ממיונות לזכרים ונקבות, את הזכרים משמידים במקום (במגרסה מיוחדת אם מתמזל מזלם, אם לא אז סתם בחנק בשקיות אשפה גדולות) פשוט כי אין בהם צורך, לא משתלם לגדלם כי הם לא מטילים ביצים ולא שייכים לזן שמיועד לבשר (הזן של הבשר גדל מאוד מהר והמטילות לא)
      לאחר מכן מקורן של הנקבות נקטם ללא הרדמה, והן מועברות לכלוב גדול בו הן חיות בצפיפות שלא תיאמן (ואכן לא בכלוב סוללה כמו התרנגולות הרגילות), הצפיפות גורמת לפגיעות של תרנגולות אחת בשניה, ולמקרי מוות רבים. לאורך חייהן הקצרים הן מטילות המון ביצים, הרבה יותר ממה שהן היו רוצות, מה ששוחק את הסידן בגופן, הם גם מטילות ביצים מאוד גדולות (בתהליך ארוך שנים של ברירה גנטית נבחרו המטילות של הביצים הגדולות ביותר) מה שגורם לפגיעה לאורך זמן בתעלת ההטלה ובסופו של דבר מקצר מאוד את חייה של התרנגולת
      לתרנגולות "חופש" אין איכות חיים אחרת משל תרנגולות סוללה, גם העובדה שהן אוכלות אוכל אורגני ואינן מקבלות אנטיביוטיקה אולי מיטיבה מעט את הערך התזונתי של הביצה אך אינה עוזרת לתרנגולת האומללה שכל חטאה הוא שהיא משמשת מוצר עבור בני האדם
      וזה גם מוביל אותי לרובד השני – הפילוסופי, ותרשי לי לשאול אותך את השאלה ההפוכה – אם אנחנו יכולים לחיות חיים טובים שלמים ובריאים ללא ניצול של בעלי החיים הללו, ללא גרימת סבל מתמשך ואינסופי לדורות שלמים של תרנגולות, האם זה לא ראוי יותר שכך נעשה?

      אני ממליץ באופן כללי לכל מי שמסתקרן, ומוכן שלא להיות ניזון רק ממקור מידע אחד ובעל אינטרסים כלכליים לחפש מידע על אופן הגידול של מזונננו. מה באמת קורה שם מאחורי התוית שעל המוצר שמראה בעלי חיים שמחים בריאים ומאושרים שנותנים לנו את גופם בחדווה
      אפשר להתחיל מכאן:
      http://anonymous.org.il/art368.html

      • ומה לגבי אכילת בייצים של תרנגולות שאני מגדלת בחצר בתנאים טובים? ברור שתנאים טובים זה עניין יחסי, נצא מנקודת הנחה שהתנאים יהיו הכי טובים שאפשר עבור התרנגולות.
        לפני כחודש עברתי לתזונה צמחונית, אחת הסיבות שלא הרחקתי הלאה היא כי בני בן 4 מאוד אוהב בייצים עד כדי כך שבכל ארוחה הוא מתחנן לאכול בייצים (אנחנו מרשים רק אחת ביום). איך אפשר להסביר לילד בן 4 שמעכשיו לא אכולים בייצים?

  2. מעורר השראה. אנחנו כל כך רגילים לחיות על מיתוסים כמו – "ילדים חייבים בשר". מדהים כמה קשה להשתחרר מזה, אפילו לצמחונים! אני חולמת להראות יום אחד לאחי ומשפחתו את הפוסט הזה או את ההרצאה של גרי.

  3. אני מבינה מרוב מי שנכנס לבלוג הזה הוא טבעוני כמוכם, ומאד מפרגן לכם, אבל בעיני – אתם הורים חסרי אחריות. חיפוש מעמיק על תזונה טבעונית לילדים במאגר המחקרים הרפואיים הכי עדכני שיש (uptodate) מלמד כי הידע בעניין התזונה הטבעונית לילדים עוד בחיתוליו. ממה שכן קיים כיום, מחקרים הראו כי ל-92% מהילדים הטבעוניים יש חסר ב-B12, וכן חסרים תזונתיים אחרים. מחקרים בנושא התפתחות מנטלית תקינה והשפעות פסיכו-סוציאליות – עדיין אין. ואגב – uptodate הוא האתר המוביל בתחומו, שרופאים רבים מסתמכים עליו, ושבוחר להסתמך רק על המחקרים האמינים, המקצועיים והעדכניים ביותר.
    חוץ מזה – האם יש רופא או תזונאי שעוקב מקרוב אחרי הילדים האלה? האם התייעצתם עם איש מקצוע לפני התהליך הזה?

    יש לכם אמונה חזקה, אוקיי, אני מבינה. אבל למה לעשות ניסויים על הילדים שלכם? למה להכניס אותם, מגיל כ"כ צעיר, לדיאטה שעדיין לא ידועים היום תוצאותיו עד הסוף? תנו להם לגדול בשקט, להתפתח כפי שמיליוני רופאים ומחקרים ממליצים (כמו שנתנו לכם), וכשהם יהיה מפותחים מספיק, פיסית ומנטלית, שיעשו את הבחירות שלהם.

    • שלום טל
      הדאגה שלך באמת נוגעת ללב, ותודה על הפירגון, מכיוון שאני אינני מדען או חוקר בתחומי התזונה והרפואה אני קורא את המידע המותאם לי – שזה ספרים שנכתבו עבור הקהל הרחב. אני ממליץ מאוד על הספר "ילדים עמידים" של ד"ר ג'ואל פורמן. במסע האישי של המשפחה שלי עברנו גם דרך קריאה של מאמרים ופרסומים של ד"ר ניל ברנרד והועדה לרפואה אחראית שהוא עומד בראשה, וגם את דעתם של ארגון התזונאים האמריקאי (ADA) שהסביר בפירוט למה תזונה טבעונית מתאימה לכולם (לילדים, גברים, נשים, נשים מניקות, קשישים) מה היתרונות שלה וממה צריך להזהר
      B12 הוא הדאגה הכי קטנה בגידול ילדים טבעונים (הדאגות הגדולות אגב כלל לא קשורות לטבעונות…) B12 יש בספריי הנחמד שהילדים שלי מאוד אוהבים לקבל שפריץ ממנו מדי פעם בבוקר (וזה בנוסף לB12 שהם מקבלים מהחלב שקדים וסויה שהם שותים מדי פעם עם הדגנים בבוקר)
      גם התזונאי הטבעוני השמרן והמאוד מקובל בעולם גק נוריס מדבר רבות על טבעונות בילדים ומביא דגשים חשובים לנושא (שכאמור אף אחד מהם איננו B12 דווקא אלא דווקא סידן, יוד, אומגה 3, ויטמין D וסך קלוריות יומי מספק) שאת כולם אפשר להשיג בקלות רבה מאוד בתזונה טבעונית. גם הרווארד וקורנל ואוקספורד לא ממש יוצאים נגד תזונה טבעונית (הרווארד ממליץ להגביל או להמנע מחלב, מקורנל יצא מחקר סין, את המחקר הענק של אוקספורד על טבעונות אפשר למצא בקישורים)

      אבל הדאגה שלך איננה כה מפתיעה, העולם בו אנחנו חיים הוא כזה שילדים אוכלים בו בעיקר סוכר, שמן, דגנים מעובדים ובתור גולת הכותרת (החלק הבריא של הארוחה) בשר עוף ואילו מזון טבעי לא מעובד כמו ירקות, פירות, אגוזים וזרעים נדחק הצידה (כי אין בו חלבון והוא לא משביע!) וכל פירמידת המזון מזמן מעוותת

      אז האמונה חזקה זה נכון, אבל היא לא היתה גורמת לי להעביר את הילדים שלי לתזונה טבעונית אלמלא הייתי משוכנע שהדבר תורם לבריאות שלהם, היום שנה אחרי אני יכול להעיד שזה גם תורם להתפתחות הנפש שלהם

      • הי אסף, תודה על התגובה.

        מהבלוג הבנתי שאתה אדם מעמיק ויסודי, ואין לי ספק שחקרת את הנושא דרך הכלים והאמצעים הנגישים לך ולציבור הרחב.
        אני אישית חושבת שעדיין לא הייתי לוקחת את הסיכון ומעבירה את ילדיי לתזונה כזאת, בהסתמך על ספרים שנכתבו ע"י תזונאי או רופא יחיד (בטח לא מישהו כמו ד"ר פורמן הפופוליסטי), וגם לא על איגוד התזונאים. מהסתכלות באתר של ד"ר ניל ברנרד, שעושה את הרושם המקצועי ביותר מכל מי שציינת, מצאתי שכמעט כל המאמרים שלו \עוסקים ביתרונות הרפואיים שיש לתזונה טבעונית בקרב אוכלוסיות מאד ספציפיות (חולי סוכרת וסרטן, למשל), אך הכל מקרה הוא מתייחס רק לאוכלוסיית מבוגרים. כפי שחששתי – מחקר longitudinal אחד שבודק השפעות ארוכות טווח על ילדים – אין.
        במקום ספרים לציבור הרחב, הייתי עוקבת אחרי מחקרים מדעיים, בהם נבדקו אוכלוסיות גדולות של ילדים לאורך זמן, והתוצאות עובדו ונותחו ע"י קבוצת חוקרים ורופאים אובייקטיביים. ואם היום עדיין אין מספיק עדות להשפעות החיוביות של תזונה כזאת, או לכל הפחות היעדר הנזקים שהיא גורמת – לא הייתי "בודקת" את זה על ילדיי.

        בכל מקרה, אני ממליצה לך את התהליך לעשות בצמוד לרופא ילדים, שיוכל לעקוב אחרי ההתפתחות התקינה של ילדיך.

        ועם כל הכבוד לזה שאתה אב ילדיך, אני לא חושבת שיש לך שום סמכות או יכולת מקצועית להעריך את ההתפתחות המנטלית שלהם במדדים אובייקטיביים, את ההשלכות הפסיכו-סוציאליות שכרוכות בלהיות ילד "שונה", או ההשפעה של התזונה הזאת על ההתפתחות האינטלגנציה התקינה שלהם. בשביל זה יש רופאים ופסיכולוגים, ומחקרים שמודדים את הפרמטרים האלה בכלים מקצועיים. וכפי שכבר כתבתי לך, אין היום ולו מחקר אחד שמאשר שתזונה טבעונית אינה פוגעת בכל אלו.

        • אני מקבל את דעתך ולא מתכוון להתווכח עליה
          אני רק אבהיר כדי למנוע רושם שגוי שעלול להיווצר
          יש מספיק מחקרים שנעשו על ההשפעה על ילדים בעקבותיהם נולדה ההמלצה החד משמעית של איגוד התזונאים האמריקאי מ 2009 שאיננו ארגון טבעוני כלל, שקובע שהטבעונות טובה לילדים כמו לכל שלב אחר בחיים
          http://veg.anonymous.org.il/art441.html

          • אני מבינה שבתור כותב הבלוג הזה חשוב לך להרגיע את מצפונם של קוראיך, אבל אם בחקר האמת עסקינן, אני מציעה לכם לבדוק את העניין הזה עד הסוף, אם באמצעות כלים מדעיים או אם באופן ישיר ע"י התייעצות עם רופאי ילדים, ולקחת בחשבון את כל ההשפעות האפשריות של התזונה הזאת על התפתחות הילד, וזאת על מנת שלא לגרום נזק בלתי הפיך בעתיד.

            מקווה מכל הלב שהילדים שלך יהיו בריאים.

            • טל, איך את מסבירה את אחוזי האנמיה הגבוהים ככ בארץ בהנחה כי 99% מהאוכלוסיה נותנים בשר לילדים?
              האמיני לי, כאשת מקצוע, דווקא במשפחות צמחוניות/ טבעוניות יש יותר מודעוות והקפדה על חוסרי ברזל ובדיקות..

            • שלום טל, אני חייבת להכיב לעניין אחד שאת חוזרת עליו בתגובתך לאסף- רופאים קונבנציונליים יודעים מעט מאוד על תזונה- כולל רופאי ילדים!!! היה לי חבר טוב שלמד איתי רפואה הודית והוא בעצמו היה רופא ואמר שמתוך שבע שנות לימודי רפואה הם למדו פחות מעשירית על תזונה וגם אז הם התמקדו בעיקר על שינון "הפירמידה"… מצטערת לאכזב אותך אך מכיוון שאני למדתי על תזונה אני יודעת שלרפואה הקונבנציונלית ישנה ראייה מאוד צרה ולא מבוססת על תזונה.
              כן הייתי ממליצה לכל הורה לקחת את האחריות לידיים, לקרוא, להעמיק ולהחליט:)

              • מאחורי מחקר מדעי יש בדרך כלל שילוב של כמה מרכיבים: 1. עניין מדעי של החוקר 2. כסף שיממן את המחקר, כי אי אפשר לעשות מחקר מדעי רציני בלי להשקיע בו הרבה מאמץ וזמן, כלומר כסף.
                לגופו של עניין: אני יכול לראות שיהיו חוקרים עם עניין במחקר של טבעונות, אבל להשיג לזה כסף יכול להיות קצת טריקי. בין השאר, כי גופים שמממנים מחקרים רוצים לראות שלמחקר יש השפעה רחבה. מכיוון שחלקם של הטבעונים באוכולוסיה קטן יחסית, הגופים האלו ישאלו כמה כבר השפעה תהיה למחקר כזה? בנוסף, אני נוטה להאמין שחוקר שיוכיח שרפואה טבעונית היא בריאה, מכניס את עצמו למקום לא טוב מבחינת ארגונים שעוסקים בתחום (משרד הבריאות, מועצת החלב) ועלול להיות מסומן כבעייתי. בהמשך הקריירה שלו זה יכול לפגוע בו. כך שאני בהחלט לא הייתי מצפה לראות ערימות של מחקרים בנושא טבעונות. אשמח לשמוע מה אחרים חושבים בעניין, מכיוון שאני לא מחזיק מעצמי מומחה בתחום.

  4. כותבת רותם:
    גם אני כמוך על אותה טיסה… הגעתי לתובנה לפני יומיים- משהו שהיה שקוע שם זמן רב.
    רוצה להביא למקום זה את ילדי ובעלי שמאוד רוצה גם . מתוך אידיאולוגיה ומתוך היבט בריאותי.
    מבלי לקרוא מחקרים שונים- הרי זה ידוע שכך ברא אותנו האלוהים- צמחוניים (ואני כלל לא אדם דתי… ורחוק מכך).
    טבעונות אכן זה הדבר!
    אך עדיין שאלה- אם מגדלים בעצמינו 2-3 תרנגולות שאכן גדלות בחופש והן מטילות ביצה פעם ביום-יומיים זה לא נכון לאכול אותן?
    להיות צמחוני לייט והרבה טבעוני – תזונתית האם זה טוב?

  5. שלום, אני רוצה להתייעץ על משהו וזהו נושא התינוקות. אני לא טבעונית ממש אלא צמחונית עם נטייה טבעונית (כלומר ממעטת מאוד מאוד במוצרים מהחי), ויש לי תינוק בן 6 חודשים שמתחיל עכשיו לאכול דברים ואני תוהה אם זה בסדר לתת לו את כל הדברים הבריאים שאני אוכלת, קינואה, אמרנט, צ'יה וכל הדברים האלה שאנשים (בספרד) אפילו לא מכירים אז אין לי את מי לשאול. אולי יש איזה בלוג תינוקות טבעונים… תודה

    • אני ממליץ להתייעץ עם תזונאית שמבינה בילדים ותינוקות. אין שום בעיה לתת לתינוק תזונה טבעונית בריאה יש צורך לחשוף תינוקות למזונות חדשים בהדרגה, תוך טעימות קטנות וכמובן להכין אותם בדרך שמתאימה לתינוק. וכן להיות עירניים לאלרגיות. מעבר לכך לתינוק בגיל כזה המזון הטוב ביותר הוא הנקה.
      ממליץ לפנות לנטלי שוינקלשטיין שהיא נטורופתית טבעונית (אפשר דרך הפייסבוק והיא עורכת פגישות יעוץ גם בסקייפ) או לתזונאית טבעונית אחרת מתוך הרשימה הזו
      http://www.gary-tv.com/garymain/?page_id=3443

      כמוכן יש את קבוצת הורים טבעונים בפייסבוק שם ישנם הורים רבים ומנוסים גם בגילאים האלה שאפשר להתייעץ איתם
      https://www.facebook.com/groups/veganparents.il/

  6. אסף תודה רבה על בלוג נהדר. גם אני גרה בארצות הברית והקושי הגדול שלי הוא בהתמודדות עם הסביבה ובעיקר עם הסביבה שבה הילדים נמצאים. אף אחד לא טבעוני וגם לא מבין והילדים מקבלים שלל תגובות שהם לא יודעים להתמודד איתם.. אני מנסה לתת להם תשובות אך רואה איך הם "נתקעים" מול תגובות של אחרים..המלצות בנושא? איך אתה מתומדד את התרבות הכל כך לא טבעונית של הילדים בבית הספר? אשמח לשמוע על כך בפוסט מיוחד. תודה רבה ובהצלחה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s